מה קורה פה בעצם?

בּוֹרְחָנוּת = אסקפיזם

על פי וויקיפדיה: "אֶסְקֶפִּיזְם (בעברית בּוֹרְחָנוּת) היא הסחת דעת נפשית, באמצעים שונים (כגון בידור, בילוי, צריכת סמים ועוד), במטרה "לברוח" ממצבים שנתפסים מלחיצים ולא נעימים במציאות היומיומית."

אמ;לק: פעמיים בשבוע, ביום ראשון וביום שלישי, יתפרסם פה פוסט בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם).

ימי ראשון פוסט על מוזיקה, ימי שלישי פוסט על משהו אחר לבחירתי. בדרך כלל על סדרת טלוויזיה כלשהי, אבל אני לא מתחייב.

מוזר שצריך פה אמ;לק, בבלוג שנועד לחפירות על נושאים לא חשובים, אבל שיהיה.

אז איך הגענו עד הלום?

אני יותם נוי, בן 38 מפתח תקווה.

בלי קשר לזה שאני גר בפתח תקווה, בטח לא תופתעו שבערך מאז תחילת מרץ מצאתי את עצמי מבלה זמן רב משהייתי רגיל בבּוֹרְחָנוּת, כמעט תמיד סביב תחומי העניין הלא מרכזיים שלי, מוסיקה וסדרות טלוויזיה. בעיקר דרמות קוריאניות (אני יותם ואני מכור לדרמות קוריאניות).

איך זה עובד? אני צריך הסחת דעת נפשית אחרי כמה שעות עבודה, אז כמו כולנו, אני פונה לאינטרנט ומתחיל לנבור. מחפש מידע על להקה חדשה שיצא לי להכיר או כזו שאני אוהב כבר מזמן, או על הדרמה הקוריאנית שהתחלנו לראות בנטפליקס אתמול או שלשום.

אני לומד על נגיד... ההיסטוריה האישית של השחקנית הראשית. או מה הוביל להקמת הלהקה. מי היוו השראה לחברות הלהקה, באיזה סדרות שיחק השחקן הראשי בעבר, וכו'.

כך אני מכיר עוד להקות ומוסיקאים.ות, או מוסיף לרשימה עוד דרמה קוריאנית ששווה לראות בהזדמנות, ורשימת ההאזנה\צפייה הולכת ומתארכת.

מצאתי את עצמי נהנה לחלוק את הדברים הלא חשובים שאני מגלה.

בשבועות שהובילו לפתיחת העמוד הזה, כפי שאולי שמו לב חלק מחברי וחברות הפייסבוק שלי, פרסמתי מדי פעם פוסט עם קליפ של הלהקות שאני הכי נהנה מהן בתקופה האחרונה. בדרך כלל בליווי כמה מילים שליוו את הקליפ, כדי להסביר למה פרסמתי אותו.

זה הפתיע אותי, זה שאני נהנה לפרסם את הפוסטים האלה, אפילו שבדרך כלל הם לא מקבלים יותר מדי לייקים, וכמעט אפס תגובות. זה עדיין נחמד לי.

הרעיון לכתוב ביקורות מעמיקות על כל הדרמות הקוריאניות והמזרח-אסייתיות שראיתי עד היום (33 במספר נכון לכתיבת מילים אלה) עלה בדעתי גם הוא בערך לפני חודש-חודשיים. תשאלו למה?

ובכן, חברתי היקרה ברית, שלימים נהייתה העורכת של כל הפוסטים שיעלו כאן, שמעה שאני וזוגתי האהובה התחלנו לצפות בדרמות קוריאניות, אז פתחה קבוצת וואטסאפ לשלושתנו, למטרה אחת בלבד: לנהל דיונים עמוקים ומעמיקים על האהבה המשותפת: דרמות קוריאניות (וקצת מטאיוואן, סין ושמתי עין גם על כמה מתאילנד ויפן).

התוצאה של כל הנ"ל היא שהתיישבתי לנסות לכתוב שתי טיוטות. אחת לסקירה על מוזיקה, השנייה לסקירה על הדרמה הקוריאנית הראשונה בה צפיתי, ממש בתחילת הטירוף של המגפה.

ראיתי כי טוב, אז אמרתי יאללה, נפתח בלוג ונראה אם יהיה לי כיף.

ברית נותנת פידבק ועורכת את הסקירות שלי, אז הן יוצאות קצת פחות מביכות משהיו יכולות להיות.

תודה ברית!

파이팅