בּוֹרְחָנוּת יום שלישי: Radiant Office
- yotamnoy
- 24 בנוב׳ 2020
- זמן קריאה 21 דקות
בּוֹרְחָנוּת ליום שלישי, והפעם סקירה על הקומדיה השחורה המצויינת, Radiant Office.
1. חוקי הפורמט:
הסקירות שלי מתחלקות לארבעה חלקים:
חוקי הפורמט (You Are Here). אם זו לא הסקירה הראשונה שלי שאת.ה קורא.ת, ניתן לדלג.
סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספוילרים.
סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע.
סקירת עלילה, עם ספוילרים למכביר.
2. סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספויילרים
א) מידע כללי:
הסידרה Radiant Office היא קומדיה שחורה באורך 16 פרקים של בערך שעה לפרק.
שודרה לראשונה בין ה-15 למרץ ל-4 במאי 2017 בערוץ הכבלים MBC בקוריאה.
הסידרה לא הייתה להיט גדול אבל הצליחה לא רע, עם רייטינג ממוצע של 5.8 אחוזים בכבלים.
השחקנים.ות קיבלו כמה וכמה מועמדויות לפרסים, אבל היחידות שזכו הן שתי שחקניות משנה דווקא.
בחו"ל שודרה בווייטנאם ובפרו.
התרגום המילולי של השם בקוריאנית הוא Self-Dazzling Office, נראה לי ש-Radiant Office זה עדיף...
נכתבה על ידי ג'וּנְג הוֹ-הְיוּן (Jung Hoe-hyun), כותבת ללא ניסיון קודם, שהגישה את התסריט לתחרות כתיבת תסריטים של הערוץ שהפיק את הסידרה, MBC. מגניב, לא? לא ראיתי את שמה בהקשר של סדרות אחרות מאז, אז… נקווה לראותה מפציעה איפשהו שוב, אני מניח.
את הסידרה ביימו שניים, הבמאית ג'וֹנְג גִ'י-אִין (Jung Ji-In) והבמאי פּארְק סָאנְג-הוּן (Park Sang-hoon).
הסידרה זמינה לצפיה בנטפליקס, אבל רק עם כתוביות באנגלית ובערבית.
ב) למה בחרתי לצפות דווקא בה:
הסידרה הציעה את עצמה דרך האלגוריתם של נטפליקס, ונראתה מסקרנת לזוגתי שירה. ההומור השחור של הסידרה תפס אותנו די מהר, וגם נהנינו מאוד, אז סיימנו אותה תוך ימים ספורים.
ג) תֶמוֹת ראשיות ועוד ענייני עלילה מעניינים, בתקווה בלי ספויילרים:
זו הקומדיה השחורה הקוריאנית הראשונה שראיתי. בינתיים ראיתי רק עוד קומדיה שחורה אחת נוספת, בערך. When The Camellia Blooms. ואני לא לגמרי סגור שהיא באמת קומדיה שחורה, נדבר עליה כשאגיע לסקור אותה…
בכל אופן, בתור קומדיה שחורה, Radiant Office עוסקת בנושאים כבדים, אבל בצורה מצחיקה. שזה מעניין. לא מתקיים בה #פרדוקס_בונג_סון, כי בשביל להתקיים הסידרה צריכה להיות קומית ומטופשת במקביל לעיסוק בנושאים מאוד קשים, ופה זה לא מקביל, אלא מעורבב. עוד על פרדוקס בונג-סון אפשר לקרוא בסקירה שעשיתי על הסידרה שנתנה לו את שמו, Strong Girl Bong Soon.
אז על מה מדובר פה?
אובדנות: החברה הדרום-קוריאנית היא תחרותית מאוד, וכנראה שיש בה בעיה של התאבדויות. הסידרה עוסקת בנושא בהרחבה.
שוק העבודה בקוריאה: לא מפתיע שסידרה שהמילה "משרד" מופיעה בשמה עוסקת בשוק העבודה, נכון? הקשיים והלחצים של שוק העבודה הדרום-קוריאני מאוד נוכחים בעלילה.
קשיי העוני: עוד תמה מאוד פופולרית, שגם מופיעה במלוא כוחה.
פערי מעמדות: הסידרה עוסקת בתמה הזו לא מעט, בעיקר בהקשר של ניידות חברתית, והקושי של מי שהגיעו ממעמד נמוך יותר להגיע לעמדות בכירות.
מאבקי שליטה בצֶ'בּוֹל (Chaebol): כתבתי על זה יותר בהרחבה בסקירה על בונג-סון, אז רק תזכורת: צ'בול זה הכינוי בקוריאה לתאגיד ענק בשליטה משפחתית. כמו סמסונג, LG ויונדאי, המפורסמים מביניהם. הרבה פעמים כשיש ייצוג של צ'בול בדרמה קוריאנית, נזכה לראות גם איזשהו מאבק על השליטה בתאגיד, או על הירושה של תפקיד הנשיא.ה.
מוסר עבודה: הסידרה עוסקת הרבה במוסר עבודה, בחשיבות של אמירת אמת ולקיחת אחריות במסגרת ביצוע התפקיד, וכו'.
סקסיזם במקום העבודה: תמה שכבר הופיעה בכמה סדרות שסקרתי, פה היא מאוד נוכחת באחת מעלילות המשנה.
ד.1) דמות ראשית נשית:
את דמותה של אוּן הוֹ-ווֹן (Eun Ho-won) משחקת קוֹ אָה-סוּנְג (Ko Ah-sung), או אולי גו אה-סונג? כי ק' ו-ג' בקוריאנית זה לא לפה ולא לשם, בוויקיפדיה היא גו, ב-IMDB היא קו. לא משנה. הלכתי עם ק'.
היא בת 28, גובהה רק מטר ו-56 סנטימטרים. קטנטונת. אבל הכישרון והכריזמה שלה הם העוגן שמחזיק את הסידרה הזאת. וזה לא ששאר הצוות לא טוב, הם מצוינים, אבל היא פשוט כוח טבע, הפיצית הזאת.
וזה אולי זמן טוב לשאול שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן: מה מאכילים את הילדים.ות שם בקוריאה שמניב כזה כישרון בגיל כל כך צעיר??
כי אה-סונג התחילה לשחק בגיל 4 בפרסומות, שיחקה בתיאטרון כבר בגיל 10, הופיעה בסדרות ילדים בגיל 12. היא פרצה לתודעה העולמית ב-2006 כשהייתה רק בת 14 והופיעה לראשונה על מסך הקולנוע, בתפקיד מרכזי בסרט האימה-מפלצות The Host. הסרט היה הצלחה ענקית, ונמצא במקום 20 המכובד ברשימת הסרטים הכי מרוויחים בהיסטוריה של קוריאה.
את הסרט ביים בּוֹנְג ג'וּן-הוֹ (Bong Joon-ho), שלימים גם ביים את הסרט הנפלא Parasite. הסרט הלא-דובר-אנגלית הראשון שזכה באוסקר לסרט הכי טוב, ממש לפני שנה. הזכרתי אותו גם בסקירה של Coffee Prince וגם זו של My Mister. אגב, Parasite ממוקם במקום הראשון באותה רשימה של סרטים רווחיים בקוריאה...
הכל קשור!
הליהוק של אה-סונג ל-The Host הגיע עקב המלצה של השחקנית הנפלאה בֶּיי דוּנָה (Bae Doona), שגם משחקת בסרט, והמליצה על הנערה. הן שיחקו יחד בטלוויזיה, בדרמה Beating Heart ב-2005. הבמאי ליהק אותה לתפקיד אחרי תהליך אודישנים ארוך, ובראיונות אחר כך החמיא לה על רצינותה ובגרותה. היא זכתה לשבחים רבים ממבקרים.ות בכל העולם, קיבלה לא מעט מועמדויות לפרסים, וגם זכתה בכמה מהם.
אחרי The Host שיחקה אה-סונג בתפקידי משנה בכמה סרטים ודרמות, וב-2010 עברה להתמקד רק בקולנוע. ב-2012 כיכבה לראשונה בתפקיד ראשי, בסרט בשם Duet. ב-2013 שיחקה שוב עם סונג קאנג-הו, איתו שיחקה ב-The Host, בסרט של אותו במאי (שגם ביים את Parasite המצוין), Snowpiercer. זה היה הסרט דובר האנגלית הראשון בו שיחקה. אה, ואם נסתכל שוב ברשימת הסרטים הכי רווחיים של קוריאה, נמצא אותו במקום 19 המכובד. הבמאי הזה, בונג ג'ון-הו, יודע להביא קהל, לא רק פרסים...
בשנת 2015 חזרה אה-סונג לטלוויזיה, לראשונה בתפקיד ראשי, בדרמה Heard It Through The Grapevine. באותה שנה היא גם שיחקה בסרט המתח Office, עליו זכתה בכמה פרסים.
ב-2017 שיחקה ב-Radiant Office, וב-2018 בסידרה Life on Mars, המבוססת על סידרה בריטית בעלת אותו שם, מ-2006.
ב-2019 כיכבה בסרט A Resistance, דרמה היסטורית על מאבק העצמאות של קוריאה בתחילת המאה ה-20. ממש לפני כמה שבועות יצא סרט בכיכובה, Samjin Company English Class, דרמה קומית בה משחקת גם אִיסוֹם (Esom), עליה כתבתי בסקירה של Because This Is My First Life.
וואו, אוקיי. זו היסטוריה מקצועית די מכובדת לאישה צעירה בת 28, לא? וציינתי שהיא גם שרה? תרמה את קולה לפסקול של חלק מהסרטים והסדרות בהן השתתפה. לא הצלחתי למצוא את השירים ביוטיוב, אז נצטרך לסמוך על זה שזה כתוב בוויקיפדיה.
ד.2) דמות ראשית גברית:
את דמותו של סוֹ ווּ-גִ'ין (Seo Woo-jin) משחק הָא סוּק-גִ'ין (Ha Seok-jin) ההורס. הוא בן 38, דוגמן ושחקן. סוק-ג'ין מכונה בעיתונות הבידור הקוריאנית "חכם וסקסי", בגלל היותו מהנדס מכונות עם תואר מאוניברסיטת האניאנג, אחת האוניברסיטאות המובילות בקוריאה בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. הוא למד שם עם מילגת מצטיינים, הישג מרשים למדי. זה החלק של ה"חכם", את הסקסי לא נראה לי שצריך להסביר, נכון?
הוא החל לדגמן בשנת 2005, והופיע בכמה קליפים של להקה בשם SG Wannabe. הקליפים של הלהקה מספרים סיפורים, חלקם בהמשכים, בין קליפ לקליפ. סוק-ג'ין הופיע בחמישה מהם. הנה קליפ לשירם Sin And Punishment מ-2005. אני רוצה בעיקר שתשימו לב לעובדה שהא סוק-ג'ין לא השתנה במילימטר ב-15 השנים שעברו מאז. כאילו, אני יודע שיש אנשים עם גנים טובים, אבל האיש הזה בגיל שלי, ואני ממש, אבל ממש, לא נראה היום כמו שנראיתי ב-2005! מה לעזאזל?!
SG Wannabe - Crime and Punishment (죄와 벌)
בכל מקרה, בעקבות הצגת יכולות המשחק שלו בקליפים בהם הופיע, החל סוק-ג'ין לקבל תפקידים זוטרים בדרמות וסרטים. הפריצה שלו קרתה ב-2008, כששיחק תפקיד קטן אבל משמעותי בדרמה I Am Happy. הוא זכה בפרס "השחקן החדש הכי טוב" על התפקיד בטקס SBS Drama Awards, והיה מועמד לאותו פרס גם בטקס היוקרתי יותר, Baeksang Arts Awards.
אחרי הזכיה והמועמדות, הוא שיחק בעוד כמה דרמות בתפקידי משנה עיקריים, וב-2011 כיכב לראשונה בדרמה, If Tomorrow Comes. מאז שיחק בעוד לא מעט דרמות, שוב בתפקידי משנה עיקריים או בתפקיד הראשי, כולל הסידרה Shark ב-2013, בה כיכבה האלילה הנשגבת סון יה-ג'ין, עליה הרעפתי הערצה, כפי שראוי ומתבקש, בסקירה של של Something in the Rain. הוא כיכב אחרי זה בעוד כמה סדרות, ראויה לציון Something About 1 Percent מ-2016, בה מוצגות כמה סצנות נשיקה נועזות יחסית לדרמה קוריאנית, שזיכו את סוק-ג'ין בתואר הלא רשמי Kissing Master. סרטונים של הנשיקות מהסידרה צברו ביוטיוב עשרות מיליוני צפיות!
ב-2019 היה לו תפקיד אורח בכמה פרקים בלהיט הענק Crash Landing On You, בכיכובה של האלילה הנשגבת סוֹן יֵה-גִ'ין והחתיך שאין בלתו, הְיוּן בִּין. הוא שיחק את אחיו של הדמות הראשית הגברית, והופיע לדקות ספורות בפרקים בודדים בסידרה.
השנה כיכב סוק-ג'ין בדרמה When I Was Most Beautiful, בה מככב גם ג'י סוּ, עליו כתבתי בסקירה על Strong Girl Bong Soon. הדרמה הסתיימה ממש לפני כמה שבועות, באמצע אוקטובר.
ה) דמויות משנה:
לסידרה יש אנסמבל של דמויות משנה משמעותיות, אבל אין לה ממש "זוג משני". זה לא שאין זוג, הוא פשוט לא מרגיש לי מספיק מרכזי כדי להיחשב "הזוג המשני". אז במקום לכתוב על הזוג הנ"ל, אדבר על שני השחקנים שהיו הכי משמעותיים בעיני לעלילה, ודמויות נוספות כבר אזכיר בסקירת העלילה הספוילרית בהמשך.
את הדמות גָ'אנְג קָאנְג-הוֹ (Jang Kang-ho), הימני בתמונה הנ"ל, משחק לִי הוֹ-דוֹנְג (Lee Ho-dong):
הוא מוכר יותר בשם הבמה שלו הוֹיָה. כלומר, Hoya. פעם היה מוכר בשם לִי הוֹ-ווֹן (Lee Ho-won), בו השתמש בתחילת הקריירה שלו, כי יש כבר בדרן ושדרן טלוויזיה בשם קאנג הו-דונג, והסוכנות של הויה חשבה שזה יהיה לא חכם להסתובב עם שם דומה. גם ככה יש המון שמות דומים בקוריאה…
הוא בן 29, זמר, ראפר, רקדן ושחקן. אני יודע שהוא נראה קצת חנון בתמונה למעלה, אבל הנה הוא במראה היותר טבעי שלו:
הויה נולד וגדל בעיר הדרומית בוסאן. הוא עזב את התיכון כדי להיות זמר, ונאלץ גם לעזוב את ביתו כי אביו התנגד לבחירת הקריירה שלו. בוויקיפדיה כתוב שהם השלימו מאז, למקרה שדאגתם.ן. החל את הקריירה שלו בלהקה בשם Infinite ב-2010. ב-2012 הופיע לראשונה בתפקיד זוטר יחסית בדרמה, Reply 1997, שהייתה הצלחה גדולה. הוא שיחק בעוד כמה דרמות ובסרט אחד, Hiya ב-2016 (לא קשור לשם שלו), עליו זכה בפרס לשחקן החדש הכי טוב. הוא היה מועמד לפרס השחקן החדש גם על משחקו ב-Radiant Office, אבל לא זכה. היה צריך לזכות לדעתי, הוא מעולה בתפקיד. מעולה!
ב-2017 עזב את הלהקה עמה החל את הקריירה שלו, ושיחק בתפקיד משנה מרכזי בדרמת משטרה בשם Two Cops.
ב-2018 החל קריירת סולו מוזיקלית, כיכב בדרמה הרומנטית Devilish Charm, וגם שימש מנטור בסדרת ריאליטי בשם Dancing High, תחרות ריקודים לבני נוער.
הויה התגייס לצבא לשירות החובה שלו בפברואר 2018, וצפוי להשתחרר ממש בקרוב, בדצמבר.
את הדמות דוֹ קִי-טֶק (Do Ki-taek) משחק לִי דוֹנְג-הְוִוי (Lee Dong-hwi):
לי דונג-הווי הוא סוג-של כוכב עולה בדרום קוריאה כרגע. הוא בן 35, מעורר הרבה עניין ומחוזר על ידי מלהקים, בעיקר בקולנוע. קשור אולי לעובדה שהסרט Extreme Job מ-2019 בכיכובו, קומדיית אקשן, הוא הסרט השני הכי רווחי בהיסטוריה של קוריאה (אחרי Parasite).
דונג-הווי התחיל את קריירת המשחק שלו ב-2013, בגיל יחסית מבוגר (28), בתפקיד ללא שם בסרט Run of the South. אחרי שנתיים בהן שיחק בעוד תפקידים זוטרים, ב-2015 לוהק בתפקיד משמעותי בסידרה Reply 1988 (גלגול שלישי של הסידרה שבה שיחק הויה ב-2012), שם התבלט וצבר פופולריות. אז שיחק בתפקידי משנה משמעותיים בכמה סרטים מצליחים ובסדרות כמו Radiant Office, שהובילו לתפקיד הראשי ב-Extreme Job. המגיפה העולמית קצת האטה את קצב העבודה שלו, אבל סרט בכיכובו יצא לפני חודשיים, Kukdo Theater, ועוד סרט בו הוא בתפקיד משנה צריך לצאת בסוף החודש בנטפליקס, The Call בכיכובן של פָּארְק שִין-הְיֵה וג'וּן ג'וֹנְג-סוּ.
3. סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע:
זו סידרה נהדרת. באמת.
מצחיקה, עצובה, מרגשת, ומצליחה לגרום לנו להזדהות עמוקה עם הדמויות שלה. אני ממליץ בחום.
יש בה שילוב של התרחשויות קשות וכואבות עם הומור שחור, שגורם לנו לחייך או אפילו לצחוק בקול, גם בסצנות הכי עצובות שלה. השחקנים והשחקניות עשו עבודה נפלאה, לכל דמות יש אופי מובחן, אז או שנאהב אותה או שנשנא אותה, אבל בטוח לא נישאר אדישים.ות.
רמת ההפקה הפתיעה אותי, גבוהה יותר משניתן לצפות מדרמה על משרד. יש בה כמה סצנות עם אפקטים מרשימים מאוד, וזוויות הצילום והעריכה נעות על הסקאלה של בין מצוין למבריק. הכתיבה חכמה ומעניינת, לא מתביישת להקצין מצבים עד כדי אבסורד כדי להעביר את הנקודה שלה, אבל יודעת גם לחזק את המסרים שלה בניואנסים עדינים כשצריך.
לסיכום, זו סידרה מצוינת, עם קאסט מעולה, ואני מאוד ממליץ עליה.
4. סקירת עלילה על Radiant Office
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
|||| סכנה, ספויילרים! ||||
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
לסידרה יש מבנה עלילה פשוט יחסית, עם מעט מאוד תתי-עלילות. למעשה, הסקירה הזו תצא קצרה מהקודמות, כי העלילה הראשית היא לא מאוד מורכבת ומפותלת, ואפשר לתאר אותה די מהר.
*******אזהרות טריגר********
אובדנות, התעמרות במקום העבודה, מחלות סופניות.
**
הדמויות
נתחיל בהצגת שתי הדמויות הראשיות
אוּן הוֹ-ווֹן (Eun Ho-won), שמשוחקת מדהים בידי קוֹ אָה-סוּנְג (Ko Ah-sung), היא אישה בת 28, שחולמת למצוא עבודה נורמלית, במקצוע אותו למדה. היא מגיעה ממשפחה מאוד ענייה, אביה נפטר כשהייתה נערה, בדיוק כשהתקבלה לאוניברסיטה, אמה בחובות והיא עצמה גרה עם שותפה בדירת גג קטנה ומתקשה להרוויח מספיק כדי לשלם שכר דירה. היא עבדה קשה מאוד כדי להוציא תואר בשיווק באוניברסיטה טובה. תוך כדי לימודיה ובשלוש השנים שעברו מאז שסיימה אותם היא עובדת בעבודות חלקיות ומזדמנות, לפעמים די בזויות.
היא ניגשה כבר ל-99 ראיונות עבודה ונכשלה בכולם! הסידרה מתחילה בסצנה בה הו-וון מדמיינת מה היא עושה למקום האחרון שדחה אותה, ה-100 במספר.
הסידרה מיד קופצת מעט אחורה, ומראה את אותו ראיון מספר מאה. אחד מהמראיינים הוא סו וו-ג'ין, דמותו של הא סוק-ג'ין ההורס, והוא מכסח אותה על היעדר ניסיון רלוונטי בתחום השיווק.
בתגובה לכיסוח של וו-ג'ין, הו-וון טוענת שהניסיון שלה בעבודות חלקיות יתרום ליכולתה להיות סבלנית ולהתמיד גם מול לקוחות קשים מאוד. וו-ג'ין מציע לבחון זאת, ומאתגר אותה לעמוד בפינת החדר עד שיסתיימו הראיונות. היא מסכימה, אבל בכל זאת לא מקבלת את העבודה, ולכן פנטזיית הנקמה שלה שפותחת את הסידרה. יש לה עוד כמה פנטזיות נקמה, גם תוך כדי העמידה בפינה, והסידרה מציגה את כל הסיטואציה באופן הומוריסטי, אבל גם מבהירה לנו את חוסר הצדק של המצב.
סוֹ ווּ-גִ'ין (Seo Woo-jin) שמשוחק בידי הָא סוּק-גִ'ין (Ha Seok-jin) ההורס הוא מנהל שיווק מנוסה בן 38. גם הוא מגיע ממשפחה ענייה, אבל צבר ניסיון ומעמד במהלך השנים. הוא ידוע כ"עושה בעיות", גס רוח למדי, אבל טוב מאוד בעבודתו. בתחילת הסידרה הוא מראיין את הו-וון ואומר שהיא אידיוטית אם לא תתקבל בראיון המאה שלה.
למעשה, הוא רצה לקבל אותה לעבודה אחרי הראיון הזה (ואחרי שעמדה בפינה), אבל מישהו עם פרוטקציה התקבל, וזה מאוד מכעיס אותו, אז הוא פשוט מתפטר מעבודתו. הסידרה מבהירה לנו שוו-ג'ין שונא את הנפוטיזם והפרוטקציות הנהוגות בשוק העבודה הקוריאני.
יש לו מומחית השמה שעוזרת לו למצוא עבודה, והיא אכן משיגה לו מקום עבודה חדש, אבל אומרת שהמוניטין שלו כבר כל כך גרוע שהיא כנראה לא תוכל למצוא לו עבודה נוספת אם יאבד גם את זאת.
דמויות המשנה
גָ'אנְג קָאנְג-הוֹ (Jang Kang-ho), שמשוחק בידי הוֹיָה (לִי הוֹ-דוֹנְג - Lee Ho-dong), מגיע ממשפחה עשירה, והוציא ציונים מצוינים באוניברסיטה. הבעיה היא שהוא מאוד ביישן, ומתקשה מאוד לדבר מול קהל, כמעט עד לרמה של התקפי חרדה. הוא תמיד נלחץ, צועק או מדבר חלש מדי, מתבלבל, וכו'. ולכן נכשל בכל ראיון עבודה אליו הוא הולך. הוריו מאוד לא מרוצים ממנו, אבל במהלך כל הסידרה ניחשף רק לאימו. אנחנו שומעים על אביו דרכה, כשהיא מדי פעם מזהירה שאביו לא יאהב משהו, או יכעס, וכדומה.
דוֹ קִי-טֶק (Do Ki-taek), משוחק על ידי לִי דוֹנְג-הְוִוי (Lee Dong-hwi), סיים את לימודיו באוניברסיטה לפני מספר שנים, אבל לא הצליח למצוא עבודה. הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות, ומנסה לעבור מבחן הסמכה של עובד ציבורי, שיפתח בפניו את האפשרות... להיות עובד ציבור. המבחן הזה הוא משהו שראיתי כבר בכמה סדרות, וכנראה שהוא ביג-דיל בקוריאה…
ההיכרות הראשונה שלנו אתו היא בסצנה בה חברתו, הָא גִ'י-נָה (Ha Ji-na) נפרדת ממנו בגלל דאגתה לעתידה הכלכלי, ובגלל שקי-טק סוג-של תקוע במסלול חייו ולא מתפתח. את ג'י-נה משחקת השחקנית היפהפיה הָאן סוּן-הְוָוא (Han Sun-hwa), שזכתה בפרס לשחקנית משנה על התפקיד.
פירוט וניתוח העלילה
באופן חריג למדי, העלילה הראשית של הסידרה לא עוסקת בסיפור האהבה המתהווה בין שתי הדמויות הראשיות!
זה לא שהוא לא קיים, כן? פשוט, הוא לא העניין העיקרי פה. עיקר העלילה הוא מאבקה של און הו-וון להפוך לעובדת מן המניין בעבודה תאגידית רגילה, ואיך היא משתלבת במאבקי השליטה בחברה בה כל הדמויות עובדות.
חוץ מזה יש עוד תתי עלילות פה ושם, המעניינת מביניהן סובבת סביב היחסים בין דו קי-טק וחברתו לשעבר הא ג'י-נה. יש עוד תת-עלילה קטנה שקשורה בתמה של סקסיזם במקום העבודה, אתאר אותה בקצרה בסוף הסקירה.
עלילה ראשית: לא פשוט להיות עובדת משרד
און הו-וון חשבה שתתקבל לעבודה אחרי שעמדה בפינה במשך שעות בראיון שלה. אחד המראיינים אפילו החמיא לה על הנחישות שלה, ואמר שהוא בטוח שהיא תהיה טובה בתפקיד. למעשה, סו וו-ג'ין, למרות שהיה רע אליה בראיון, גם חשב שהיא מתאימה, או לפחות לא פסל אותה חד משמעית. אבל כפי שכבר אמרתי, הוא התפטר, כי התפקיד אליו התראיינה הלך למישהו אחר, בגלל פרוטקציה.
אז הו-וון מחליטה להתאבד, והולכת לקפוץ מאחד הגשרים מעל נהר האן (הנהר שעובר בסיאול). היא שורדת, בקושי. לאותו חדר מיון באותו בית חולים מגיעים עוד שני אנשים שניסו להתאבד: ג'אנג קאנג-הו שמרגיש שאכזב את הוריו, ודו קי-טק, שלא יכול לשאת את כאב הפרידה מחברתו הא ג'י-נה.
שלושתם מתעוררים, ושומעים את רופא חדר המיון אומר משהו על חולה שניסה או ניסתה להתאבד (מדבר בשפה נייטרלית מגדרית באותו רגע), אבל גם יש לו\לה מחלה סופנית וכמה חודשים בודדים לחיות. השלושה נמלטים מבית החולים מבלי שישימו לב אליהם, כדי להימנע מלשלם את עלות האשפוז היקרה, כל אחד.ת בטוח.ה שהרופא דיבר עליו או עליה.
בשיחה על ספסל מחוץ לבית החולים נוחתת על החבורה ההבנה ששלושתם.ן ניסו להתאבד, כך שלא ברור על מי הרופא דיבר. וזה לא רלוונטי, כי הרצון להתאבד לא עבר.
את ניסיון ההתאבדות השני של השלישיה האומללה עוצרים אזרחים מודאגים והמשטרה, והחבורה נמלטת משם ומחליטה לא להתאבד בסוף. זו עוד סצנה מצחיקה מאוד...
כמה ימים אחרי זה השלושה שוב נפגשים, הפעם בראיון עבודה לאותו מקום! חברה גדולה למכירת רהיטים בשם האוליין (Hauline).
והמראיין הוא סו וו-ג'ין!
מה שקורה הוא כזה: הו-וון וקאנג-הו קיבלו זימון לראיון אחרי שהגישו קורות חיים כבר מזמן, וקי-טק הגיש את קורות החיים שלו כי מדובר בחברה בה עובדת חברתו לשעבר ג'י-נה! לפני הכניסה לראיון דמיונה של הו-וון שוב לוקח אותה למחוזות פנטסטיים, והיא מדמיינת את עשרות האנשים שאיתה בחדר ההמתנה בקרב יריות מלא אקשן, שבסופו יושב וו-ג'ין ומחכה.
בראיון הו-וון מפסיקה לדפוק חשבון, אומרת לוו-ג'ין דברים שאולי לא כדאי להגיד במעמד כזה, ויוצאת מהחדר בלי לחכות לסיום הראיון. אחרי זה היא בוכה בשירותים. קאנג-הו שוב מביך את עצמו, כמו בכל ראיון. קי-טק בכלל לא מספיק להתראיין, חברתו לשעבר מבחינה בו ומונעת את זה.
השלושה שוב נפגשים בלובי של הבניין, ויוצאים ממנו יחדיו, בהבנה שאין להם סיכוי להתקבל לעבודה.
עכשיו שימו לב לטוויסט: נכון היה רופא במיון שטיפל בשלושתם.ן? אז מסתבר שהוא בנו הצעיר של בעל החברה. לא, סליחה. של בעל תאגיד האב של החברה, יושב הראש של הצ'בול. והוא רוצה להשתלט על תאגיד העל, עכשיו שבריאותו של אביו מתדרדרת, ואחיו הגדול פחות מעוניין בתפקיד. התכנית היא להתחיל בתפקיד ניהולי באחת מחברות הבת של התאגיד, כדי ללמוד לעשות עסקים, והוא בוחר בחברת שיווק הרהיטים.
ובמקרה מגיע לבניין החברה ורואה את שלושת האומללים שלנו יוצאים ממנו, ואומרים שאין להם סיכוי להתקבל לעבודה.
באותו יום יש לו פגישה עם ראש מחלקת המכירות של החברה, עובד ותיק ומקושר, במטרה להתחיל את תהליך ההשתלטות שלו. אז הוא מבקש ממנו לגייס את השלושה, מתוך רחמים עליהם.
שלושת החברים שלנו מאוד מופתעים לגלות שהתקבלו לעבודה בתור עובדים עם חוזים זמניים, לשלושה חודשים בלבד. ג'י-נה, חברתו לשעבר של קי-טק, נשלחת להביא את העובדים הזמניים החדשים ממשרד כוח האדם של החברה, ומופתעת מאוד לגלות את האקס שלה שם.
אז איפה סו וו-ג'ין משתלב פה? הוא מנהל מחלקת השיווק בחברה, מקביל למנהל המכירות שדאג לקבל את השלושה לעבודה, ויקבל שניים מהם למחלקה שלו. וו-ג'ין מאוד לא אוהב את העובדה שהשלושה נלקחו לעבודה למרות שהוא הכשיל אותם בראיונות, כי הוא מרגיש ששוב נעשה גיוס לא ענייני, מתוך פרוטקציה. אבל הוא לא מצליח למצוא שום קשר בין מנהל המכירות לבין השלושה (כי באמת אין קשר ישיר ביניהם), אז נותר מתוסכל.
מהנקודה הזו מתחילה להתפתח דינמיקה משרדית מלחיצה ולא נעימה, שבה הו-וון ושני חבריה, שבאמת נרקמה ביניהם.ן חברות אמיצה, מטורטרים, מפשלים, סובלים, וכו'.
די מהר הו-וון משתכנעת שהיא זו שהרופא אמר שעומדת למות תוך מספר חודשים, וזה גורם לה להיות חסרת פחד וחסרת מעצורים בעבודה. זה מכניס אותה ללא מעט צרות, היא אפילו מפוטרת לזמן קצר ואז חוזרת, אבל בהדרגה גם גורם לוו-ג'ין להיות בעדה. כשמתברר שהו-וון בעצם לא גוססת, ה"נזק" כבר נעשה. חבריה וגם וו-ג'ין חשבו שהיא גוססת והתייחסו אליה בסלחנות ואמפתיה בהתאם, והיא בעצמה יצרה מוניטין בחברה של עובדת שלא מהססת לומר את שעל ליבה גם אל מול בכירים ממנה. היא זוכה לכינוי "פצצת זמן", שאין לדעת מתי תתפוצץ.
במקביל, הו-וון גם מתיידדת וקצת מתאהבת ברופא שטיפל בה בזמנו (היא לא יודעת שהוא הרופא שטיפל בה, ובטח לא יודעת שהוא בנו של נשיא התאגיד). היא נשלחת לקליניקה שלו לשווק לו רהיטים, וכך נוצר ביניהם קשר...
יש כאן מופע של #קלישאה לא מאוד נפוצה בדרמות קוריאניות, אבל מספיק שכיחה כדי שכבר אלמד לזהות אותה: #גוססת_לא_גוססת. מדובר ברצף אירועים שבגללו דמות חושבת שהיא הולכת למות, אז מתנהגת שונה, לפעמים עד כדי מהפך קיצוני של חייה, ובסוף מגלה שהיא בעצם לא גוססת. בהרבה מקרים דמויות אחרות לומדות שהיא עומדת למות וגם מושפעות מזה. ראיתי את זה כבר בשתי סדרות אחרות, וכמו פה, זה היה מרכיב מרכזי ומהותי בעלילה.
לא אכנס לכל הטוויסטים, העליות והמורדות של ההתרחשויות במשרד. זה לא שהן לא מעניינות, בסידרה עצמה הן מותחות ומשעשעות מאוד, אבל הן לא מרשימות כשהן כתובות ביובש בסקירה. העלילה סובבת בעיקר סביב שני צירי מתח עיקריים:
השאלה מי משלושת העובדים הזמניים יישארו בחברה כעובדים קבועים בסוף תקופת החוזה. כי יש תקן רק לעובד.ת קבועה אחת... כאמור, הו-וון ושני חבריה משוכנעים שהיא זו שהולכת למות, אז היא לא בתחרות, ושני החברים הנותרים, קי-טק וקאנג-הו מנסים לא לתת לתחרות ביניהם לפגוע בחברות שלהם. הם אפילו עוברים לגור יחד כשאמו של קאנג-הו מגרשת אותו מהבית, כי גילתה שהוא עובד זמני ולא עובד קבוע כפי שחשבה.
מסתבר שיש לא מעט שחיתות בחברה. כמה שחיתות כבר יכולה להתקיים בחברה למכירת רהיטים, בטח תשאלו? ובכן, ספקים משחדים עובדים בחברה כדי שיעשו דווקא איתם עסקים, החברה קונה ביוקר שירותי פרסום מקרובי משפחה של עובדים בכירים, וכו'. מנהל המכירות, זה שמקביל לוו-ג'ין וקיבל לעבודה את שלושת האומללים שלנו, מעורב בשחיתות. וגם דירקטור החברה, הבוס של שניהם. כמובן שהו-וון נהיית מעורבת במאבקי הכוח בין המנהלים, עזבו רגע איך…
אם נדלג קדימה, לקראת הסוף וו-ג'ין והו-וון ששנאו זה את זו בהתחלה התקרבו לאט לאט, בעיקר כשהיא גילתה שגם הוא הגיע ממשפחה ענייה, והוא גילה שהיא גוססת (למרות שבסוף היא לא). זה שהיא גם טובה בעבודתה לא הזיק…
תהליך ההתקרבות הזה הוא משעשע מאוד, וגם מעניין, כי ברובו הוא לא רומנטי אלא יותר בנייה הדרגתית של הערכה הדדית בין השניים. הצד הרומנטי מתפתח רק לקראת הסוף.
אז היכונו היכונו, גם היום נדבר על יחסי מרות בסוף הסקירה!
בינתיים במסגרת העבודה, דירקטור החברה מפוטר בבושת פנים בגלל שחיתות שנחשפת, והרופא, בנו של יו"ר התאגיד, מגיע להחליף אותו וחושף לא רק את והקשר המשפחתי שלו ליו"ר התאגיד, אלא גם את חלקו בקבלה לעבודה של הו-וון ושני חבריה. וו-ג'ין נמצא בצד השני של המתרס מהדירקטור החדש, הוא גויס לעבודה על ידי היו"ר (שכבר נמצא בתרדמת בשלב הזה של העלילה), ומנסה להתנגד למהלכיו של הבן. זה קורה כבר די קרוב לסיום הסידרה, ואין לה ממש קפיצה קדימה בזמן בסוף, מי היה מאמין?? כמה שבועות בלבד! נגיע לזה עוד מעט.
אתאר רגע בקצרה את עלילת המשנה המשמעותית היחידה של הסידרה, ואז נחזור לעלילה הראשית ונדבר על מה שקורה בסוף ועל הדברים שמעניין אותי לכתוב עליהם.
עלילה משנית: דו קי-טק והא ג'י-נה לנצח!
לדו קי-טק היה קשה לקבל את הפרידה מהא ג'י-נה, והוא ניסה להתקבל לעבוד בהאוליין בגללה. ואז יצא שהיא בכירה ממנו במשרד, אבל הוא לא חושף שהוא החבר שלה לשעבר. כשזה כן מתגלה היא מאוד מובכת, כי סיפרה לעמיתיה שבן הזוג שלה עבר את המבחן ההוא של עובדי המדינה, ודברים כאלה.
היה פה פוטנציאל קריפיות לא קטן, שלא התממש. כלומר, מעבר לקריפיות הבסיסית באקס שהתקבל למקום העבודה של האישה שנפרדה ממנו, כן? לא קריפי בכלל, מה פתאום?
קי-טק מוצג כבחור טוב לב ועדין, ובהתחלה עושה מאמצים להתקרב שוב לג'י-נה, אבל די מהר מפסיק. הוא פשוט ממשיך להיות "בצד שלה" מתי שהוא יכול, מנסה לחפות על חלק מהפשלות שהיא עושה פה ושם (היא לא עושה הרבה מהן), עוזר לה כשהוא יכול.
היחסים בין הזוג נשארים מתוחים-אבל-קורקטיים לאורך רוב הסידרה, עם כמה פלאשבקים בהם אנו נחשפים.ות לתחילת הזוגיות שלהם (שהייתה חמודה למדי). לאט לאט ג'י-נה מתרככת ומפסיקה לכעוס על קי-טק, ובפרק 11 היא אומרת לו שהיא רוצה שיחזרו להיות יחד. ג'י-נה מביעה אמון ביכולותיו של קי-טק, ואומרת שהוא יוכל לעשות כל דבר אם יהיה נחוש מספיק. זה מעניין, כי הסיבה שנפרדו הייתה התחושה שלה שהוא חסר אמביציה וסוג-של ויתר על הסיכוי להצליח בחיים.
אחרי שהוא חושב על זה קצת, קי-טק מחליט לא לחזור לזוגיות עם ג'י-נה. הוא אומר ששום דבר לא באמת השתנה מאז שנפרדו, והוא רוצה להיות מסוגל לתת לה תקווה לעתיד. היא עונה לו שמספיקה לה הידיעה שהוא תמיד יאהב אותה ויהיה לצידה. היא דופקת לו מונולוג מאוד מעניין על איך גברים בדרך כלל מצהירים שהם יתייחסו לנשים שאיתם כמו נסיכות, ונשים יודעות שזה שקר, אבל מקוות שזה יהיה נכון. "אתה לא יכול לפחות לעשות את זה בשבילי?" היא שואלת אותו.
קי-טק אומר שאם הוא יתקבל למשרה קבועה בחברה, וג'י-נה עדיין תחכה לו, הם ידברו על הנושא שוב. היא אומרת שתחכה לו.
אוקיי, אז זה, מאוד בקצרה, מה שקורה עם הזוג הזה במהלך הסידרה. עוד מעט נגיע למה שקורה איתם בסוף.
מה קורה בסוף
החברה מחליטה לקחת שני עובדים קבועים מתוך השלושה, ולא רק אחד!
הו-וון וקאנג-הו הם אלו שנבחרים. קי-טק שומר על פאסון, מברך את חבריו ונראה מאוד רגוע ובוגר, אבל אחרי זה הולך לבכות בשירותים בכי מר. אחרי זה הוא אומר לג'י-נה שהיא טובה מדי בשבילו, ושלא יחזרו להיות יחד.
עצוב!
ג'י-נה לא מוותרת על אהובה, ובערב מגיעה לביתו של קי-טק. בשיחה על ספסל בפארק סמוך היא מנסה לשכנע אותו לחזור אליה, למרות שלא התקבל כעובד קבוע בחברה. הוא מתנגד, ומזכיר לה את אמירותיה כשנפרדו לראשונה, על רצונה בבן זוג מבוסס. כשהוא קם והולך, היא מחבקת אותו מאחור (אחת המחוות הכי רומנטיות בדרמות קוריאניות!), מודה שטעתה, ושהאהבה והכבוד שהוא חש כלפיה הם הדברים היחידים שחשובים. וזה עובד! הוא משתכנע!
אחרי זה ג'י-נה גם מפסיקה להתבייש בקי-טק, ומספרת עליו בעבודה והכל. הוא מחליט שהוא רוצה לעסוק במה שהוא אוהב לעשות: לבשל! הוא יוציא תעודת שף, ויעבוד במסעדה שיש להוריו.
חזרה לאינטריגות במקום העבודה:
הדירקטור החדש, הרופא שהוא גם בנו של יו"ר התאגיד, מטיל על וו-ג'ין מטלה שהוא מאוד לא אוהב. להיות אחראי על שינוי ארגוני של כל המחלקה. במילים אחרות: לבחור את מי לפטר!
וו-ג'ין חושב שזו טעות, ושהחברה לא במצב חמור שמצריך שינוי כזה. הוא מתחבט בנושא לא מעט, ואף אומר לבוס שלו שאי אפשר לשפוט עובדים רק על בסיס הציונים שהם מקבלים בהערכות ביצועים. בסוף הוא מספר לעובדים על קיום התהליך, למרות שהיה מצופה ממנו לא לגלות להם עליו.
ואז מגיע סוף השבוע וקורים שני אירועים מעניינים:
הו-וון יוצאת לפיקניק וסוג-של דייט עם וו-ג'ין. זה לא מוגדר כדייט, והזוג אפילו מדבר על "שאנשים לא יראו אותנו ויקבלו רושם לא נכון", אבל זה לגמרי דייט, על מי אתם עובדים?! פיקניק עם גימבאפ שהיא הכינה לו, ואז הם רוכבים יחד על אופניים! והיא מחבקת אותו מאחורה על האופניים!! דייט בריבוע!
קי-טק מתמוטט בביתו, וסובל מכאבים עזים. היו לנו רמזים מטרימים על מצבו הבריאותי הלא מזהיר, ראינו אותו סובל מכאבי בטן פה ושם, אבל זו הפעם הראשונה שהוא במצב כזה. נכון היה דיבור בהתחלה על זה שאחד משלושת האומללים שלנו סובל ממחלה סופנית? אז… אהם. עוד מעט נחזור לזה.
בתחילת השבוע, סו וו-ג'ין מתפטר מעבודתו, ודואג להביע את דעתו בלי מעצורים בפני דירקטור החברה החדש, בנוכחות מנהל מחלקת המכירות וסגניתו. הוא מדבר על חוסר ההבנה של הרופא בשוק הרהיטים ובניהול חברה, ועל אדישותו לחייהם ורווחתם של העובדים. כשהרופא אומר לו שידאג להרוס את המוניטין שלו, הוא שואל אותו אם יש משהו בחייו שהשיג בכוחות עצמו, ולא בזכות הכסף והקשרים של אביו.
באותו ערב, וו-ג'ין מזמין את הו-וון לטייל אתו, ואוחז בידה! OMG!
אחרי זה הם מדברים על ההתפטרות שלו, והוא גם מתנצל על איך שהתנהג אליה בתחילת הדרך. היא בוכה בגלל שהוא מתפטר והם מתחבקים! OMG!
אחרי עוד כמה התרחשויות בחברה שעוד מעט נדבר עליהן, וקפיצה קטנה של כמה שבועות קדימה בזמן, הו-וון מגיעה לחוף הים בו יושב לו וו-ג'ין המובטל. אחרי וידוי הדדי של חיבה (צ'וּוָה הֶא!), הם חולקים נשיקה קטנטונת אבל די חמודה (OMG!). זוג חמוד סך הכול.
אז איך זה נגמר?
במאבקי השליטה בחברה, הרופא מפסיד! אחיו הגדול חוזר ולוקח את המושכות בתאגיד, ו"מגרש" אותו לסניף של החברה בארצות הברית, ללמוד את העסק קצת, לפני שיוכל להשתלב שוב בתפקיד ניהולי בכיר.
קי-טק נפרד מג'י-נה בלי להגיד לה שהוא חולה, אבל לא מוותר למחלה ונאבק בה. בדקות האחרונות של הסידרה אנחנו רואים.ות אותו בבית החולים ממתין לניתוח, וג'י-נה מגיעה בוכה. היא דורשת ממנו להחלים ולחזור אליה, מבטיחה שתחכה לו, ואז הם מתחבקים בבכי. זו סצנה עצובה ומרגשת.
מי שמגיע (בהפתעה) להיות דירקטור החברה החדש, הוא לא אחר מאשר סו וו-ג'ין! אז הוא התפטר מתפקיד הבוס של הו-וון, התחיל את הזוגיות איתה, ועכשיו הוא הבוס של הבוס שלה! וככה נגמרת הסידרה…
כמה דברים שאני רוצה לדבר עליהם
לא פשוט להיות מנהלת, כל הזמן לדפוק את הראש בתקרות זכוכית...
בתחילת הסקירה, בחלק של התמות, כתבתי שאחת התמות בסידרה היא סקסיזם במקום העבודה. זה מתבטא מאוד בבירור בהקשר של אפליה בקידום, ויותר ספציפית סביב התת-עלילה של סגניתו של ראש מחלקת המכירות.
שם הדמות הוא ג'וֹ סוּק-קְיוּנְג (Jo Suk-kyung). משחקת אותה בכישרון רב השחקנית גָ'אנְג שִין-יָאנְג (Jang Shin-young), שגם קיבלה פרס לשחקנית משנה על התפקיד. סוק-קיונג היא עובדת מוכשרת מאוד, אבל פוסחים עליה בקידום שוב ושוב, בגלל היותה אישה. זה מוזכר במפורש כמה פעמים במהלך הסידרה. לקראת סוף הסידרה יש דיאלוג מעניין בין וו-ג'ין וסוק-קיונג, שבו הוא מבקר אותה על התנהגותה הפייסנית בפני הדירקטור החדש, בנו של יו"ר התאגיד. היא שואלת אותו אם הוא באמת לא מבין את מצבה, או רק מעמיד פנים. ואז אומרת לו, בנימוס רב, "בבקשה שמור את הביקורת שלך לאחרי ששקלת לעומק את היחס הלא הוגן לו זוכות נשים בחברה."
להגנתו רק אומר שהוא מסכים איתה ומתנצל מיד.
העניין הוא שהיא צודקת. באותה שיחה היא מסבירה לו שאם הייתה יכולה לזכות בקידום רק בגלל כישוריה הייתה מקודמת כבר מזמן, אבל זה לא אפשרי בגלל מגדרה. ואכן, אחרי שוו-ג'ין מתפטר היא מקודמת ומחליפה אותו בתור ראש מחלקת השיווק. וזה בזכות התמיכה הבלתי מסויגת שלה בדירקטור החדש.
הסידרה בונה את הדמות של סוק-קיונג באופן מאוד מעניין. היא אחת הדמויות היותר נחמדות וסימפטיות במשרד, והסידרה גם דואגת ליידע אותנו על הקושי שלה לתחזק את הקריירה שלה ואת חיי המשפחה בו זמנית. באיזשהו שלב אנחנו לומדים.ות עליה שהיא גרושה עם ילדה, ובעלה עומד להתחתן שוב עם אישה ששונאת אותה.
אז הייצוג שלה כמישהי שמוכנה להתקפל בפני ההנהלה, ולא לעמוד על עקרונותיה ויושרתה המקצועית כמו וו-ג'ין, היא מובנת. וגם מוסברת במפורש באותה שיחה שתיארתי. היא אומרת לוו-ג'ין שהיא לא במעמד בו היא יכולה להביע את דעתה על החלטות של ההנהלה הבכירה כמוהו, היא צריכה לבצע את ההחלטות גם אם היא לא מסכימה איתן.
בסוף הסידרה היא מתמנה לראש מחלקת השיווק, במקום וו-ג'ין שהתפטר. הסידרה אומרת לנו במפורש (דרך דיאלוג של וו-ג'ין והו-וון) שהקידום של סוק-קיונג הוא שבירה של תקרת זכוכית בחברה, ושהיא סוללת את הדרך גם בשביל הו-וון וג'י-נה.
זו אמירה מעניינת בעיני. היא קצת נאיבית, אבל גם קצת אופטימית. כלומר, אישה ראשונה בחברה בתפקיד כל כך בכיר זו שבירה של תקרת זכוכית, כן. אין ספק. אבל אם היא סוללת את הדרך לבאות אחריה? אני לא בטוח.
זה תלוי הרבה גם בתפקוד שלה וברצון שלה להיות פורצת דרך, אבל גם בתגובת הנגד שעלולה להתרחש אחרי כל פריצת דרך במאבקים על זכויות.
הדמות של סוק-קיונג מוצגת באור מאוד חיובי לאורך כל הסידרה, אז מבחינת התפקוד והרצון שלה אנחנו בסדר. ומי שהולך לנהל את החברה בסוף הוא סו וו-ג'ין, והוא לגמרי בצד שלה. אז - אופטימיות! וכמובן שבחיים האמיתיים הכל הרבה יותר מסובך, וגם התקדמות של שנים רבות יכולה להימחק בזמן קצר מאוד, ולכן כל הייצוג הזה הוא מעט נאיבי בעיני. אבל עדיין נחמד שיש פה התייחסות כזו לסוגיה!
שוק העבודה בקוריאה - תודה, אבל לא תודה.
כבר ראיתי את זה בסדרות אחרות, אפילו בחלק מהבודדות שהספקתי לסקור עד היום, אבל בחיי. שוק העבודה בקוריאה נראה רע!
גם אם ניקח בחשבון שדרמות קוריאניות מקצינות דברים, החיים בקוריאה מצטיירים כתחרותיים באופן קיצוני, עם מקומות עבודה תובעניים ולא הוגנים, שעות עבודה לא סבירות בעליל, ופוטנציאל התעללות והתעמרות לא מהעולם הזה.
תהליך ראיונות העבודה נראה כמו חלום בלהות - לשבת עם עוד מועמדים.ות יחד בראיון! זה נראה פשוט סיוט!
וההתעללות שעוברים העובדים הזוטרים בסידרה... אם הייתי זוכה ליחס כמו שזוכה לו הו-וון, לא הייתי נשאר עשר דקות בתפקיד.
מצד שני מוצגים לנו קשיי העוני של החיים בקוריאה, והעבודות המזדמנות הקשות והלא מתגמלות, שהביאו את הו-וון להסכים לספוג כמעט כל השפלה כשסוף סוף התקבלה לעבודה במקום "נורמלי", עם סיכוי לעבודה קבועה.
מכיוון שהייצוג ה… לא מחמיא הזה של מקום העבודה חוזר על עצמו כבר בכמה דרמות שסיקרתי, אני מסיק שיש דברים בגו.
הנה לינקים לסקירות שלי שבהן יש ייצוג לקשיים של שוק העבודה הקוריאני:
ב-Something in the Rain זה מאוד בולט.
במידה מסוימת גם ב-Strong Girl Bong Soon יש ייצוג של זה, אפילו שהוא הומוריסטי.
ב-Because This Is My First Life אחת מעלילות המשנה עוסקת בנושא.
ב-Cheese In The Trap יש עיסוק רב בלימודים באוניברסיטה והחשיבות שלהם לקבלה לעבודה אחר כך, וגם תהליך חיפוש העבודה מיוצג שם בקצרה.
אסיים באמירה ברורה: עם כל החיבה שפיתחתי בחודשים האחרונים לדרום קוריאה, אם יציעו לי פעם עבודה שם, רוב הסיכויים שאגיד תודה, אבל לא תודה!
רגע, אז על מה הסידרה הזאת בכלל?
בסופו של דבר, הסידרה הזאת באה להגיד לנו לא לאבד תקווה. היא מתחילה בניסיון התאבדות של שלוש דמויות שנואשו מהחיים, ומחוסר ההוגנות של הקיום. בסיומה, היא מראה לנו שהאנשים שהאמינו בעבודה קשה ויושרה הם אלו שמנצחים. הו-וון וקאנג-הו זכו במשרה הקבועה בה חשקו, וו-ג'ין הפך למנהל המחלקה, קי-טק אמנם נאבק על חייו אל מול מחלה קשה, אבל היחסים שלו עם ג'י-נה קרובים וחזקים משהיו אי פעם, והאהבה ניצחה. זה מסר אופטימי, ומעניין שהוא מגיע מסידרה שהקומדיה שלה כל כך שחורה, שהסצינה הכי מצחיקה שלה כוללת אישה צעירה ושני בחורים צעירים ממררים בבכי על גשר ומתכננים לקפוץ אל מותם...
ונסיים ביחסי מרות…
כי איך אפשר בלי פינתנו הכמעט-קבועה: מה נסגר איתך דרום קוריאה?!
יאמר לזכות הסידרה, היא עושה את זה "חוקי".
כלומר, וו-ג'ין והו-וון מתקרבים ואפילו יוצאים לסוג-של דייט שהוא לא-באמת-דייט-אבל-בעצם-כן, אבל כל עוד וו-ג'ין הוא הבוס, היחסים ביניהם נשארים לא-רומנטיים. לפחות באופן רשמי.
אחיזות הידיים, וידויי האהבה והנשיקונת הקטנה ביניהם קורים בדיוק בתקופת הזמן שבה וו-ג'ין התפטר וכבר אין יחסי מרות בינו לבין הו-וון, אז הזוגיות שלהם היא "כשרה", כביכול.
ואז כשהוא חוזר בתור הבוס הגדול, זה… איכשהו בסדר? אני מניח. זה עדיין פתח לצרות, כן? חשבו על סיטואציה בה מנכ"ל החברה יוצא עם אחת העובדות הזוטרות שעובדות תחתיו. איך אמורים.ות שאר העובדים.ות להתייחס אליה עכשיו?
ואם הם יפרדו (חס וחלילה!!), איזו אווירה תיווצר במשרד? היא תוכל להישאר לעבוד שם? הוא לא יתעמר בה? וגם אם נניח שהם לא נפרדים, יחסי הכוחות בין הזוג כל כך מוטים לטובתו, זה מתכון לאסון!
אז זה לא גרוע כמו ב-Strong Girl Bong Soon, שם יש ניצול יחסי מרות מובהק, ובאופן רשמי לא היה פה ניצול וגם לא לגמרי יחסי מרות. אבל כל הסידרה "חיכינו" שזה יקרה, וגם זה קצת… מעפאן. אפילו שבסוף עשו לנו תרגיל של "הפסקנו את היחסי מרות לרגע כדי שזה יהיה כשר-אבל-מסריח!"
בסופו של דבר כל זה לא משנה. כי תראו איזה זוג חמוד!
זהו להפעם, נתראה בבורחנות של יום ראשון.
Comments