בורחנות יום שלישי: Strong Girl Bong-Soon
- yotamnoy
- 20 באוק׳ 2020
- זמן קריאה 17 דקות
בּוֹרְחָנוּת ליום שלישי, והפעם: פרדוקס בּוֹנְג-סוּן - ההסבר המלא!
סקירה על קומדיית גיבורת העל Strong Girl Bong-Soon.
למי שלא מכיר.ה את הקונספט של בורחנות פעמיים בשבוע, הנה הסבר קצר.
1. חוקי הפורמט:
הסקירות שלי מתחלקות לארבעה חלקים:
חוקי הפורמט (You Are Here). אם זו לא הסקירה הראשונה שלי שאת.ה קורא.ת, ניתן לדלג.
סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספוילרים. ספויילרים לא מפריעים לי בשום צורה, אז לפעמים אני לא שם לב שמשהו הוא ספוילר. זוגתי מאוד רגישה אליהם, אז אם יהיה לה כוח לעבור על הסקירה לפני שתפורסם, אולי היא תצא פחות ספוילרית. בלי נדר.
סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע.
אחרי מרווח ברור ובולט לעין: סקירת עלילה, עם ספוילרים למכביר.
2. סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספויילרים:
א) מידע כללי:
הסידרה Strong Girl Bong-Soon היא דרמה קומית באורך 16 פרקים של בערך שעה ועשר דקות כל אחד.
עלתה לאוויר לראשונה ב-24 בפברואר 2017 והסתיימה ב-15 באפריל 2017.
הסידרה שודרה בערוץ כבלים בתשלום, עם רייטינג ממוצע של 7.6 אחוז, שלרצועת הזמן שלה נחשב טוב מאוד. למעשה, היא הייתה להיט היסטרי. דורגה במקום 21 בדירוג סדרות הכבלים הנצפות ביותר בהיסטוריה של קוריאה. למי שלא זוכר.ת, שתי הסדרות הקודמות שסיקרתי ושודרו בכבלים גם נחשבו הצלחות ענק, והגיעו למקומות 34 ו-37 המכובדים. (הנה הסקירה של Something in the Rain, וזו של My Mister).
מבחינת תרגום השם, הוא קרוב מאוד. בקוריאנית מיתרגם ל-Strong Woman Bong-Soon, אבל כנראה שמישהו חשב ש-Woman לעומת Girl קצת יגרע מהמשיכה של הסידרה? או משהו. לא לגמרי ברור לי העניין.
הסידרה לא בדיוק סחפה את עונת הפרסים, השחקן והשחקנית זכו על התפקידים הראשיים, אבל לא בטקסים היותר נחשבים. מעבר לזה לא ראיתי שום מועמדות על בימוי, כתיבה, או מועמדות לסדרה הטובה של השנה.
זה לא הפריע להצלחתה בקוריאה ומחוץ לה, היא נרכשה לשידור בתאילנד, פיליפינים, מלזיה, סינגפור, סרילנקה ואינדונזיה.
הייתה איזו יוזמה להפיק גירסה אמריקאית של הסידרה ב-2018, אבל היא לא יצאה לפועל.
כתבה את הסידרה בֶּק מִי-קְיוּנְג (Baek Mi-kyung) וביים אותה לִי הְיוּנְג-מִין (Lee Hyung-min).
ניתן לצפות בה בנטפליקס, בלי כתוביות בעברית. רק באנגלית, ערבית וקוריאנית.
ב) למה בחרתי לצפות דווקא בה:
נטלפיקס לא הפסיק להמליץ לי על הסידרה, ויש לי חולשה לסדרות גיבורי על. ועוד יותר לגיבורות על. והטריילר בנטפליקס תפס אותי. וחשבתי שהשחקנית הראשית נראית מאוד חמודה, מה לעשות שאני קצת שטחי לפעמים!
זוגתי שירה דווקא לא התלהבה מהפרק הראשון, אז המשכתי לצפות בסידרה לבד, ובמקביל צפינו יחד בסידרה Itaewon Class, שבטח אסקור מתישהו בעתיד.
ג) תֶמוֹת ראשיות ועוד ענייני עלילה מעניינים, בתקווה בלי ספויילרים:
פרדוקס בונג-סון זה לא בדיוק תמה, אבל זה כן נכלל ב"ענייני עלילה מעניינים", אז…
#הידעת: #פרדוקס_בונג_סון הוא כינוי לתופעה בה דרמה קומית קוריאנית מציגה מצד אחד אלמנטים קומיים מופרעים ומטופשים להפליא, ומצד שני מכילה אלמנטים דרמטיים קשים או אפילו מחרידים. Strong Girl Bong-Soon מכילה דוגמא קיצונית במיוחד של הפרדוקס, ולכן בחרתי לקרוא לו על שמה.
רק מבהיר שזה לגמרי שם שאני בחרתי כדי לתאר את התופעה, ולא משהו מקובל או ידוע במקומות אחרים.
אז מה התמות של הסידרה, תשאלו?
כוח ומגבלות הכוח: אני חושב שזה לא יותר מדי ספוילר להגיד שלגיבורת הסידרה יש כוחות על, נכון? אז הסידרה עוסקת במשמעות של כוח, באחריות שנובעת מהחזקתו ובמגבלות שלו.
פערי מעמדות: כבר כתבתי בסקירות קודמות שזו תמה שחוזרת על עצמה בהרבה מאוד דרמות קוריאניות, וגם כאן היא מופיעה. בשונה ממופעים שלה בסקירות הקודמות בהן הופיעה (ב-Coffee Prince ו-My Mister), כאן הייצוג הוא לא קיצוני וקשה, אבל בהחלט משחק תפקיד בעלילה.
מאבקי שליטה בצֶ'בּוֹל (Chaebol): מה זה צ'בול? מילולית זה אומר "משפחה עשירה", אבל בקוריאה יש לזה משמעות הרבה יותר עמוקה. מדובר בקונגלומרטים, תאגידי ענק, כמעט מעל לחוק, שנשלטים על ידי המשפחות העשירות בקוריאה ויש עליהם המון ביקורת בחברה הקוריאנית (כלומר, בדרמות קוריאניות). המפורסמים ביניהם (ואולי גם הגדולים ביותר? לא יודע) הם סמסונג, LG ויונדאי. שמות מוכרים בכל העולם. אז בהקשר של דרמות קוריאניות, די נפוץ לראות ייצוג של משפחת צ'בול דמיוניות, שהופכת את התמה של פערי מעמדות בין הזוג הראשי של הסידרה למאוד ברורה וקלה להבנה. צד אחד עשיר יותר משאפשר לדמיין, והצד השני אפילו לא חייב להיות עני מרוד, מספיק להיות מעמד בינוני כדי להראות את הפער. ביותר מדרמה אחת שראיתי, כשיש ייצוג של צ'בול, יתלווה לייצוג הזה גם מאבק ירושה על השליטה בתאגיד, ופה זה אכן חלק מהותי מהעלילה.
ביקורת על מערכת אכיפת החוק: בכמה וכמה דרמות קוריאניות מופיעה התמה הזו, שמותחת ביקורת על המשטרה ו\או על הפרקליטות הקוריאנית ו\או על בתי המשפט. לפעמים הביקורת היא על שחיתות, לפעמים סתם על שלומיאליות או חוסר יכולת, לפעמים על בכירים שפועלים מתוך מניעים פוליטיים ומגבילים את הכפופים להם, וכו'. בכל אופן, הסידרה מבטאת את התמה הזאת באופן מובהק.
ד.1) דמות ראשית נשית:
לדמות הראשית בסידרה, שעל שמה היא נקראת, קוראים דוֹ בּוֹנְג-סוּן (Do Bong-Soon). משחקת אותה פָּארְק בוֹ-יוֹנְג (Park Bo-young), אחת השחקניות החמודות שיצא לי לראות בדרמה קוריאנית! וזה לא קל, חמידות היא תכונה משותפת להרבה כוכבות בקוריאה... בו-יונג היא שחקנית מאוד עסוקה ומצליחה, אהובה בקוריאה ומחוץ לה, וזכתה בהרבה מאוד פרסים על משחקה בסרטים וסדרות.
היא נמוכה ביחס לכוכבות קוריאניות אחרות, 1.58 מטר, וזה משמעותי בליהוקה לחלק מהתפקידים ששיחקה, בנוסף למראה המאוד (מאוד!) חמוד וילדותי שלה. גם בבונג-סון, הליהוק של אישה קטנה ומתוקה למראה לתפקיד של גיבורת על עם כוח על-אנושי היה מכוון.
היא החלה את קריירת המשחק שלה בשנת 2005 כשהייתה בת 15 ושנה אחרי כן הופיעה לראשונה בטלוויזיה בדרמת תיכון (ז'אנר די פופולרי עד היום בקוריאה) בשם Secret Campus, יחד עם השחקן הטירון לִי מִין-הוֹ (Lee Min-ho). גם הוא כוכב גדול (ענק) היום. יש שיאמרו שהוא השמש והכוכבים...
עד שנת 2008 היא שיחקה בעוד כמה סדרות מצליחות מאוד, וזכתה לשבחים ופרסים לרוב, כשבמקביל המשיכה לעשות סרטים.
ב-2009 היא אפילו זכתה בתואר "האחות הקטנה" של קוריאה! כמו IU מ-My Mister!
בשנת 2010 נקלעה בו-יונג למאבקים משפטיים עם סוכנות הניהול שלה ועם חברת הפקות איתה עבדה, ולא יכלה לעבוד במשך שנתיים. ב-2012 היא זכתה לעשות קאמבק מהאגדות, כשכיכבה בסרט A Werewolf Boy לצידו של אחד השחקנים החביבים על ברית, העורכת של בורחנות פעמיים בשבוע, סוֹנְג ג'וּנְג-קִי (Song Joong-ki) החתיך ההורס. הסרט היה הצלחה ענקית ונכלל ברשימת 50 הסרטים הכי מצליחים בהיסטוריה של קוריאה (במקום ארבעים ומשהו, תלוי באיזו טבלה תסתכלו).
בין 2008 ל-2015 היא שיחקה רק בקולנוע ולא בטלוויזיה, אבל כשחזרה למסך הקטן עם הסידרה Oh My Ghost (אסקור אותה בעתיד), היא נהייתה לשחקנית שקיבלה את השכר הכי גבוה בערוץ tvN בו שודרה הסידרה (היא קיבלה 27 אלף דולר לפרק. למה כמה חשבתם.ן שהיא קיבלה? זה לא הוליווד...). תכלס מגיע לה, היא האחות הקטנה של קוריאה והיא כזו מותק! Oh My Ghost, שאני אישית מאוד אהבתי, הייתה הצלחה גדולה וזיכתה את בו-יונג לא רק בפרסים, אלא גם בכינוי "מלכת הקומדיות הרומנטיות" על ידי התקשורת הקוריאנית.
מאז השתתפה פארק בו-יונג בעוד כמה סדרות וסרטים חוץ מבונג-סון. רובם היו הצלחה גדולה או בינונית, ועוד היד נטויה.
ד.2) דמות ראשית גברית:
לדמות הגברית הראשית קוראים אָן מִין-הְיוּק (Ahn Min-hyuk), משוחק על ידי פָּארְק הְיוֹנְג-שִיק (Park Hyung-sik), המכונה בקיצור היונגשיק.
היונגשיק הוא זמר, רקדן ושחקן, חבר בלהקת הבנים ZE:A, שלא התפרקה רשמית, אבל הפסיקה את פעילותה ב-2017. וגם יפה תואר וחמוד מאוד!
הוא החל את הקריירה שלו עם הלהקה ב-2010, וב-2011 החל גם את קריירת המשחק שלו כששיחק במחזמר אחד ובכמה תפקידים קטנים בסדרות טלוויזיה. עד שנת 2015 המשיך בקריירת המוזיקה ושיחק בעוד סדרות בתפקידי משנה, אבל קיבל תפקידים יותר משמעותיים ככל שעבר הזמן.
ב-2015 הוא כבר קיבל תפקיד מרכזי, כצד הגברי של הזוג המשני בסידרה High Society, וב-2016 שיחק בדרמה ההיסטורית Hwarang, במקביל להמשך השתתפותו במחזות זמר וקריירת המוזיקה שלו.
בשתי הסדרות הוא קיבל ביקורות טובות על משחקו, והפופולריות שלו גדלה משמעותית.
ב-Strong Girl Bong-soon הוא קיבל את התפקיד הראשי הראשון שלו, ומאז שיחק גם בגירסה הקוריאנית לסידרה Suits ב-2018.
הוא זכה בלא מעט פרסי משחק ביחס למעט ההפקות בהן השתתף, כולל על תפקידו בבונג-סון.
ב-2019 שיחק לראשונה בסרט (עד אז שיחק רק במחזות זמר ובסדרות טלוויזיה). שם הסרט הוא Juror 8, והוא זכה בפרס השחקן החדש הטוב ביותר ובפרס "הכוכב הפופולרי" על התפקיד.
הוא התגייס לצבא קוריאה ביוני 2019 (בקוריאה יש גיוס חובה לגברים, רשות לנשים. הם חייבים להתגייס מתישהו בין גיל 18 לגיל 28, ואורך השירות תלוי בסוג השירות, בין שנה וחצי לשלוש). המוני מעריצים.ות ממתינים.ות בשקיקה לשחרורו (ינואר 2021). שמור על עצמך, חמוד!
ה) דמויות משנה:
זה קצת מצחיק שאני כל הזמן כותב על זוג ראשי וזוג משני בדרמות קוריאניות, כשזו כבר הדרמה השלישית ברציפות שאני סוקר ובה אין זוג משני קלאסי. זה עוד יתאזן בסקירות הבאות, אל דאגה!
למעשה, יש לנו פה משולש אהבה. משולש האהבה הוא גם מבנה שמתקיים בדרמות קוריאניות מדי פעם, פחות נפוץ מזוג ראשי ומשני, אבל שווה להכיר.
אוקיי, אז בלי קשר ו... אה... נגיד שבלי ספוילר(?), בסידרה יש רק דמות משנה אחת שיכולה להיחשב חלק מהצוות המוביל. קוראים לו אִין גוּק-דוּ (In Guk-doo), משוחק בידי קִים גִ'י-סוּ (Kim Ji-soo), אבל כולם קוראים לו פשוט ג'י סו.
הישמרו נא לא לבלבל אותו עם קים ג'י-סו המהממת מלהקת ה-Kpop הסופר-מצליחה Blackpink, לה כולם קוראים ג'יסו בלי רווח ואותו אמורים לכתוב ג'י סו עם רווח!
זה שיש לו ולה בדיוק את אותו שם מלא, לא אומר שמדובר באותו בן-אדם!
זה פשוט שבקוריאה יש מלא אנשים עם שמות זהים. קצת נגענו בזה בסקירה של My Mister…
כלומר, אני לא אומר שהוא לא חתיך או משהו, הוא מהמם! אבל כאילו…
ג'יסו מבלאקפינק!
אני מתחיל חגיגית בתיוג #בלאקפינק, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי אזכורים של הלהקה. כי יהיו עוד בסקירות עתידיות! אני אמצא דרך לקשר אליהן, חכו תראו!
בכל מקרה…
ג'י סו הבן היה ג'ודוקא כשהיה צעיר, אבל פרש עקב פציעות. את קריירת המשחק שלו התחיל בסרטים קצרים ב-2009, והחל לצבור פופולריות רחבה לראשונה כששיחק בדרמת התיכון האלימה Angry Mom ב-2015. הוא שיחק בעוד כמה דרמות בתפקידי משנה ב-2016, ומאז בונג-סון ב-2017 שיחק בעוד שלוש דרמות.
מבחינת פרסים, אין לו עדיין מספיק תפקידים מרכזיים כדי לצבור יותר מדי מהם, אבל הוא היה מועמד לכמה פרסי "שחקן חדש", ואף זכה בשניים.
3. סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע:
אוקיי, אז ככה. אני ממליץ, אבל.
מסויג.
נהניתי מהסידרה!
אבל היו בה גם קטעים מהם ממש סבלתי, ואפילו הרצתי קדימה חלקים כי פחדתי שמרוב שאני מגלגל עיניים הן ייתקעו לי.
זה המקום לתת דיסקליימר - זו הסקירה הראשונה שבה ברית ואני לא מרגישות אותו דבר לגבי הסידרה המסוקרת. היא אהבה אותה מאוד! אני פחות.
אז קיבלתי ממנה הערות מעולות שהוסיפו המון לסקירה, אבל אם תשאלו אותה היא תמליץ על הסידרה בלי הסתייגויות כלל. אז את כל ההייט להפנות אלי!
נתחיל ממה שאהבתי.
הדמות של דו בונג-סון והעלילה הראשית של הסידרה.
פארק בו-יונג לא סתם זכתה בתואר "האחות הקטנה" של קוריאה. היא מתוקה, חמודה, בעלת יכולות קומיות ודרמטיות משובחות, ומשחקת מעולה את תפקיד גיבורת העל ה-Badass. ההומור שמבוסס על הכוח העל-אנושי שלה אל מול מידותיה הקטנות והמראה העל-חמוד שלה עובד מצוין, והאפקטים הקצת (מאוד) מטופשים לפעמים, נבחרו ובוצעו בקפידה כדי להכניס אותנו לאווירה הסלפסטיקית של הסידרה, שברור שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. לפחות לא בקטעים ההומוריסטיים...
גם היחסים שלה עם גוק-דו, הדמות של ג'י סו, נכתבו ובוצעו בצורה טובה וחמודה בעיניי.
העלילה הראשית אמנם סובלת מפרדוקס בונג-סון באופן קיצוני, אבל נדבר על זה בסקירת העלילה הספויילרית בהמשך.
עוד דבר שחיבבתי בסידרה הוא שהפוקוס של העלילה המרכזית הוא על הדמות הראשית שלה, בונג-סון.
בהרבה דרמות קוריאניות אחרות שראיתי, ובעיקר אלה שקרויות על שם הדמות הראשית הנשית, הסיפור מתמקד יותר בדמויות הגבריות מאשר בגיבורה. אגע בזה בסקירות עתידיות, אם הפרויקט הזה יחזיק מעמד מספיק זמן.
פה זה לא קורה, והערכתי את זה. בונג-סון היא הגיבורה הבלתי מעורערת של הסידרה.
ועכשיו לצד השני, מה הפריע לי בסידרה?
דבר ראשון, על היחסים של בונג-סון עם הדמות של היונגשיק, אן מין-היוק, יש לי חתיכת בטן מלאה.
זה אומר שיש לי הרבה דברים רעים להגיד על היחסים של הזוג הראשי בסידרה, וזה אף פעם לא סימן טוב. זה הזוג הראשי! היחסים שלהם אמורים להיות מה שעושה את הסידרה למה שהיא!
נשמור את זה לסקירת העלילה כדי לא לספיילר, אבל oh boy כמה יש לי להגיד על זה…
אבהיר שזו לא ביקורת על פארק בו-יונג או על היונגשיק, שניהם שיחקו את התפקיד טוב מאוד ובחן רב, וסחבו את כל הסידרה על כתפיהם.ן הצנומות. היחסים שכתבו להם.ן הם אלה שיש לי עליהם ביקורת רבה.
בכלל, עיקר הביקורת שיש לי על הסידרה היא על הכתיבה, לא על ההפקה או המשחק. הרבה ההומור שלה הוא הומור הפרשות קיצוני ודוחה במיוחד, שגרם לי לדלג על לא מעט קטעים כדי להימנע מבחילה, אבל זו בעיה שלי, לא של הסידרה.
ויש לה גם קו עלילה שלם שלא הבנתי למה בכלל נכתב, ולמה אני צריך לסבול אותו. גם שם דילגתי, לפעמים על עשר או חמש-עשרה דקות שלמות בפרקים מסוימים.
עוד בעיה שמצאתי בסידרה הייתה היחס שלה להומוסקסואליות. כתבתי בסקירה על Coffee Prince שיש דרמות קוריאניות בהן הייצוג הלהטב"קי נע בין בעייתי לנוראי, נכון? אז כאן יש את כל הסקאלה. בין בעייתי לבין ממש בעע. ארחיב בסקירת העלילה בהמשך.
לסיכום, Strong Girl Bong-soon היא לא הדרמה הקוריאנית שהייתי ממליץ עליה למי שלא צפו באף דרמה קוריאנית קודם לכן. הכתיבה שלה לא מדהימה, אבל היא כן... מספיק טובה. לא גרועה, כן? פשוט… לא מדהימה.
אני חושב שאם היה לי פחות קשה עם הומור הפרשות אולי הייתי נהנה ממנה הרבה יותר, כי יש בה המון ממנו. ודי מוצלח, למי שבקטע. נגיד, אנחנו באמת צריכים לראות מישהו מרייר את חייו, או פיפי מהקטטר משפריץ לכל עבר, על אנשים? בעע!
אני כן ממליץ עליה בחום לחובבות.י הז'אנר, כי יש בה הרבה מאוד חן וקסם, למרות הביקורת שיש לי עליה.
סך הכל כן נהניתי ממנה ברובה, אז ממליץ עם ההסתייגויות הנ"ל.
אה כן!
נטפליקס מדלג לפרק הבא מיד כשמתחילות הכתוביות, אבל בסוף של פרק 8 יש קצת פספוסים אחריהן, אז שווה לבטל את הדילוג ולראות. זה קצר אבל חמוד.
4. סקירת עלילה על Strong Girl Bong-soon
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
|||| סכנה, ספויילרים! ||||
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
נכון אמרנו שהסידרה הזו נתנה את שמה לפרדוקס בונג-סון, בגלל הניגוד הקיצוני בין החמידות וההומור השטותי שלה והצד האפל והאלים שלה? אז שימו לב לרשימת הטריגרים שלנו להיום:
*******אזהרות טריגר*******
אלימות קשה, רצח, חטיפה, עינויים, הרעבה, התעללות פסיכולוגית.
ואני בטח מפספס עוד כמה, מתנצל על זה.
**
אוקיי, אז בואו ניכנס לרקע של הדמויות, ואז נעבור לעלילה עצמה ואני אתחיל להתעצבן על התסריט.
הדמויות
דוֹ-בּוֹנְג סוּן (Do Bong-soon) גרה במחוז Dobong בסיאול, ויש כמה מקרים בהם היא מציגה את את עצמה כולל מקום מגוריה, וזה חמוד ומצחיק (אני דו בונג-סון ממחוז דובונג משכונת דובונג…). משוחקת מוצלח מאוד בידי פָּארְק בוֹ-יוּנְג (Park Bo-young) החמודה מאוד מאוד מאוד.
בונג-סון היא נצר למשפחה של גיבורות על, יש לה כוח על-אנושי שעובר מאמא לבת במשפחה כבר מאות שנים.
הכוח הזה יישאר בידה כל עוד היא תשתמש בו למטרות ראויות, ולא תפגע בחפים מפשע.
אמא שלה השתמשה בכוחה לרדות באנשים ולשדוד אותם, ולכן הוא נשלל ממנה מזמן. בונג-סון לא רוצה לחשוף את הכוח המיוחד שלה כדי לא להפוך מפורסמת, וגם מאוד חוששת שיקרה לה מה שקרה לאימה. אז היא נזהרת מאוד בשימוש בכוחה וממעטת להשתמש בו.
חלומה הוא ליצור משחק וידאו שבו היא הגיבורה, ויכולה להשתמש בכוחותיה בחופשיות, בניגוד לחייה האמתיים. בתור יוצר משחקים בעצמי זה היה נחמד לי, החלק הזה.
בונג-סון היא סוג של כבשה שחורה במשפחתה, אין לה עבודה ולא למדה באוניברסיטה, בעוד אחיה התאום הוא רופא!
להוריה יש מאפיה שמתמחה במאפים שכוללים אגוזי מלך, ואנחנו נחשפים ליחסים המתוחים בין הוריה, בהם אמא של בונג-סון רודה באביה בלי סוף. זה ייצוג שלא אהבתי של זוגיות, אבל כן מאפשר כמה סיטואציות קומיות נחמדות.
בונג-סון גם מאוהבת מאז חטיבת הביניים בחבר של אחיה, גוּק-דוּ, בגילומו של קִים גִ'י-סוּ. אבל יש לו חברה, אבוי! נגיע אליו עוד מעט.
אָן מִין-הְיוּק (Ahn Min-hyuk) בגילומו של פָּארְק הְיוּנְג-סִיק (Park Hyung-sik) הוא מנכ"ל של חברת משחקי וידאו בשם Ainsoft (שזה משעשע, כי באמת יש חברת תוכנה כזאת, אבל היא לא חברת משחקים). הוא גם אחד מהבנים של ראש תאגיד משפחתי (צֶ'בּוֹל), ומועמד לרשת את אביו, למרות שהוא לא האח הבכור. הוא עוף מוזר במשפחה שלו, איש אקסצנטרי שלא פועל כפי שמצופה ממנו בהתאם למעמדו.
משהו מעניין באפיון שלו - מין-היוק מיוצג כגבר לא מאוד מאצ'ו, קצת עדין, למרות שלא פראייר (ממש בתחילת הסידרה הוא רודף אחרי מישהו בכוונה ברורה לכסח אותו, ואחרי זה אנחנו לומדים שהוא יודע אומניות לחימה). זה אפיון שונה מרוב הדמויות הגבריות הראשיות בדרמות קוריאניות, שבדרך מתאפיינות בגבריות מתפרצת.
אִין גוּק-דוּ (In Guk-doo) בגילומו של קִִים גִ'י-סוּ (Kim Ji-soo) הוא שוטר צעיר במחוז Dobong בסיאול, שבו גדל ובה גרה משפחתו. הוא חבר ילדות של בונג-סון ושל אחיה התאום, וכבר ציינתי שבונג-סון מאוהבת בו כבר שנים רבות. הוא מוצג כשוטר מאוד רציני ומסור (אם כי מעט טמבל), שמוכן להתעמת עם הממונים עליו כשצריך כדי לעשות את הדבר הנכון. הוא לא יודע שלבונג-סון יש כוח על-אנושי.
פירוט וניתוח העלילה
אז מה קורה שם בעצם?
כמו כל קומדיה רומנטית, אפילו של גיבורת על, סיפור האהבה של הזוג הראשי הוא המסגרת של כל העלילה.
לסידרה יש שני קווי עלילה ראשיים שמשתלבים זה בזה, ודרכם מתאהב הזוג.
יש עוד קו עלילה צדדי ומיותר לחלוטין, שניגע בו בסוף בקצרה. הקווים הם:
א) מאבק הירושה בין מין-היוק והאחים שלו על שליטה בתאגיד המשפחתי.
ב) הניסיון לעצור רוצח סדרתי שצד נשים בשכונת Dobong, שכונת מגוריה של בונג-סון.
ג) גנגסטר שבונג-סון מכסחת את הכנופיה שלו, ומחפש את משמעות החיים. איך זה קשור לשאר העלילה? זה לא ממש…
מאבק הירושה במשפחתו של אן מין-היוק
אז נתחיל מקו העלילה של מאבק הירושה בין מין-היוק והאחים שלו, זה שבגללו מתחיל הקשר בין הזוג הראשי. הוא מתרחש במקביל לכל הסיפור עם הרוצח הסדרתי, אבל למען הנוחות, נפריד ביניהם.
אן מין-היוק, שמתוכנן לרשת את אביו בהנהגת התאגיד המשפחתי כשזה יפרוש, מקבל איומים וחווה הטרדות כדי שיוותר על התפקיד. יום אחד הוא רואה את בונג-סון מכסחת חבורה של גנגסטרים ברחוב, ומחליט שהוא רוצה שהיא תהיה שומרת הראש שלו. בונג-סון, שאין לה עבודה ומאוד רוצה אחת, חשדנית למדי אל מול ההצעה הנדיבה שמקבלת, אבל מתלהבת מהעובדה שמין-היוק הוא מנכ"ל חברת משחקים שהיא אוהבת. היא מגיעה איתו להסכם לפיו היא תהיה שומרת הראש שלו, ובעתיד תוכל להשתלב בחברה במחלקת התכנון, שבה מתוכננים המשחקים החדשים של החברה.
כמובן שמין-היוק מתאהב בבונג-סון די מהר, גם כי היא חמודה-על, וגם כי זו קומדיה רומנטית אז אין באמת אופציה אחרת.
אבל רגע, זה לא הכל!!
#הידעת: יש לנו פה דוגמא לקלישאה קלאסית של דרמות קוריאניות, ההיכרות המוקדמת הלא מודעת! נוסיף לזה תג כדי שאפשר יהיה לעקוב: #היכרות_מוקדמת.
בהיכרות מוקדמת לא מודעת, הגיבור והגיבורה בעצם פגשו זה את זו בעבר, מפגש משמעותי מאוד, אבל בלי לדעת שהוא זה הוא והיא זו היא! אז גם בבונג-סון זה קורה!
עשר שנים לפני כל ההתרחשויות של הסידרה, מין-היוק היה על אוטובוס שעמד לעשות תאונה מחרידה, ובונג-סון, אז נערה בתיכון, מנעה את התאונה. הוא ראה אותה עם קפוצ'ון, כך שפניה היו מוסתרות, אבל התאהב בה מיד(!) וחיפש את גיבורת העל המסתורית מאז.
אז הוא בעצם אוהב אותה כבר מלא זמן! זה גורל!
גורל, I TELL YOU!!
חכו, אנחנו ניתקל בזה שוב בסקירות עתידיות. לא בכל דרמה קוריאנית יש את זה, אבל באלה שכן, צירופי המקרים הם כל כך מגוחכים שזה פשוט נהיה מגניב ומקסים מרוב שזה מופרך.
אוקיי, אז עכשיו נתחיל בביקורת החריפה(!) שיש לי על הכתיבה של הסידרה, והיא מתחלקת לשתיים:
א) מסתבר שניצול יחסי מרות זה רומנטי!
כאילו סליחה, דרום קוריאה, שמעת פעם על ניצול #יחסי_מרות? לא לא, תעצרו רגע, באמת.
זה הבוס שלה! מנכ"ל החברה, עשיר ומקושר, והיא ממשפחה קשת יום, זו העבודה הרצינית הראשונה שלה, ויש בכוחו להגשים לה את החלום, לעשות משחק משלה כשהיא הדמות הראשית!
אז בסדר, הכל נגמר חמוד ונחמד, ומילא אם הוא היה חמוד כלפיה מההתחלה, אבל לא! בדרך הוא ממרר את חייה!
אם תשאלו אותי, ואין לכם.ן ברירה כי זה הבלוג שלי, ייצוג של זוגיות מתקתקה ורומנטית שמתחילה בניצול יחסי מרות זה די איכס, ומעביר מסר בעייתי. חלק מהמעשים של מין-היוק הם הטרדה מינית פרופר, לפחות על פי החוק בישראל.
וזו דינמיקה שראיתי בעוד שבע דרמות קוריאניות עד היום. מתוך 35 בהן צפיתי.
שבע.
שבע.
אז...
מה קורה אתכם, דרום קוריאה? הלו??
ב) לביקורת החריפה(!) השנייה אתן את השם הסנסציוני: #דוש_וטוב_לו!
זה עוד משהו שראיתי בהרבה דרמות קוריאניות, שוב, בעיקר בקומדיות רומנטיות.
הגיבור פשוט דוש מהגיהנום כלפי הגיבורה, וזו דרכו להשיג את ליבה. גם אם אין יחסי מרות כמו כאן.
הוא ישקר לה וירמה אותה, ימציא כל מיני מטלות בשביל שתישאר לצידו יותר זמן, יעמיד פנים שהיא פצעה אותו כדי שתרגיש לא נעים ותטפל בו, או יבלף שהפציעות שלו חמורות ממה שהן באמת… דברים כאלה. וזה יעבוד לו, ואז היא תתאהב בו, והם פתאום חמודים נורא יחד, והוא כבר לא דוש.
אם יורשה לי: מה זה החרטא הזה?
ברור שלא הקוריאנים המציאו את זה, כן? ראינו את זה כבר באינספור קומדיות רומנטיות מערביות. אבל פה, בשילוב עם יחסי המרות בין מין-היוק ובונג-סון, זה מעצבן במיוחד.
בניכוי דושיות וניצול יחסי מרות (פחחח), יש דברים חמודים, ואפילו חמודים מאוד, במערכת היחסים בין בונג-סון ומין-היוק. הכוח העל-אנושי שלה מאפשר לסידרה לקחת קלישאות רומנטיות של דרמות קוריאניות ולהציג אותן בהיפוך תפקידי מגדר, וזה יכול להיות משעשע לפרקים. נגיד, יש קטע קבוע כמעט בכל דרמה שראיתי, שבו הגיבורה מועדת והגיבור מייצב אותה, ואז הם מחובקים ומביטים זה בזו במבט מלא משמעות? והרבה פעמים זה עם הילוך איטי וכמה זוויות צילום ומוסיקה דרמטית-רומנטית? או שהגיבורה נפצעת או מתעלפת, ואז הגיבור סוחב אותה, ושוב זה slowmotion וזוויות דרמטיות רומנטיות? אז פה יש את זה הפוך. בונג-סון, שאני מזכיר שהיא 1.58 מטר גובה ומתוקה על מלא, היא זו שסוחבת את מין-היוק, 1.84 מטר גובה. דברים כאלה.
יש שכבה נוספת של עצבים שמתלווה לקו העלילה הזה, והיא הנטייה המינית של מין-היוק. במהלך הסידרה נאמר מספר פעמים שהוא כנראה הומו, על ידי כמה וכמה דמויות. לא הייתה לו בת זוג שנים רבות, כי היה עסוק מאוד בבניית חברת המשחקים שלו, וכולנו יודעים.ות איך שמועות עובדות, נכון?
הוא עצמו מאשר את השמועה הזו מדי פעם בפה מלא, מסיבותיו שלו, למרות שזה לא נכון. זה ספציפית לא כזה נורא בעיני, כי מראה שמבחינתו אין כל רע בהומוסקסואליות, והוא לא חושש ממה שזה יעשה למוניטין שלו. והסידרה מראה כמה פעמים דמויות אומרות "אה, זה לא מפריע לי, אין בזה שום דבר רע!"
אבל זה עדיין… לא יודע, זה לא נוח לי.
חוץ מזה, אמא של בונג-סון, שמאוד רוצה שבתה תתחתן עם יורש עשיר, מנסה לעודד את בתה לנסות "להמיר" את מין-היוק, ושמחה כשהוא מכריח(!) את בונג-סון לישון בביתו כמה פעמים (כדי להגן עליו, ברור! לא כי הוא דוש!). נדבר עוד קצת על הייצוגים הבעייתיים של הומוסקסואליות בסידרה עוד מעט.
בסוף מסתבר שאחד מהאחים של מין-היוק הוא זה שאיים עליו ואף שלח אנשים לעקוב אחריו, להטריד אותו ולהפחיד אותו. כל העניין מסתדר איכשהו, בעזרתה של בונג-סון. זו לא עלילה מאוד מעניינת, האמת, אבל זה נותן לנו הרבה קטעים משעשעים בהם בונג-סון מנסה לפענח מי מהאחים הוא החשוד, ומאפשר לזוג הראשי להתקרב (כי היא ישנה אצלו בבית בתור שומרת הראש שלו), אז זה לא מיותר.
לתפוס רוצח
נעבור לקו העלילה של הרוצח הסדרתי שצד נשים בשכונת Dobong, מקום מגוריה של בונג-סון.
זהו קו העלילה הראשי המקביל בסידרה, וההתרחשויות בו קורות בו-זמנית עם ההתרחשויות של הראשון, ולמעשה נמשכות גם אחרי שכל עניין הירושה של מין-היוק מסתיים.
בתמונות שיתלוו לתיאור הזה אני מקווה להמחיש את פרדוקס בונג-סון. שימו לב להבדל בין התמונות מקו העלילה הזה, המפחיד ומחריד ואין בו שמץ של הומור, לבין התמונות היותר חמודות וקלילות של קו העלילה הקודם שתיארתי.
יאמר לזכותה של הסידרה שהיא מתייחסת לפחות לחלק הזה של הסיפור ברצינות הראויה, ולא מנסה להקל ראש בזוועות המתוארות. כלומר, בניגוד לסלפסטיקיות שבה מוצג כוחה של בונג-סון בקו העלילה הקודם, פה הייצוג הוא מאוד רציני והרה גורל.
אוקיי.
אז הרוצח הפסיכופת מתכנן לחטוף שבע נשים כדי להתחתן איתן, בהתבסס על איזה מחזה שהוא אוהב לראות בתיאטרון. את הנשים שהוא לא הצליח לחטוף הוא פשוט הרג. הסידרה לא אומרת לנו במפורש מה הוא יעשה כשיאסוף את שבע הנשים שהוא צריך, היא משאירה לנו לדמיין. בינתיים אנחנו נחשפים לתנאים האיומים בהם מוחזקות הקורבנות שכבר חטף, לעינויים ולפחד שהן עוברות מידיו.
גוק-דו הוא חלק מצוות החקירה שמנסה לתפוס את הפושע, ובונג-סון נהיית גם היא מעורבת בתיק כי היא שומעת את קולו של הרוצח מתישהו (עזבו איך, זה עובד סיפורית). הסידרה מציגה קלישאה מוכרת בדרמות פשע (לא רק קוריאניות), הרוצח מתחיל "לשחק" עם המשטרה, משאיר רמזים שיחטוף אישה מסוימת ואז חוטף אחרת, נמצא תמיד צעד קדימה, וכו'.
באיזשהו שלב הוא מנסה לחטוף את החברה הכי טובה של בונג-סון, אבל בונג-סון מצליחה לעצור את החטיפה ברגע האחרון.
הסידרה מציגה את הקושי של המשטרה לפעול בגלל הגבלות חוקיות מצד אחד (מה צו חיפוש עכשיו, מה??) ובכירים תאבי קרדיט מצד שני. הפושע מצליח בכל זאת לחטוף את חברתה של בונג-סון בסוף, מה שמוביל את הגיבורה האמיצה שלנו אל המסתור שלו, והיא מחלצת את החטופות.
הפושע נמלט, אבל הוא מצליח ללמוד על הכוחות של בונג-סון, ומגלה שאם תפגע בחפים מפשע, היא תאבד את כוחה. הוא מארגן לה מלכודת, שבה היא חושבת שהיא פוגעת בו, אבל בעצם הורגת איזה שומר או משהו, סתם איזה מישהו שכל תפקידו הוא למות כדי לקדם את העלילה, והיא אכן מאבדת את כוחה.
הסידרה מציגה לא רע את החלק הזה, שבו בונג-סון מצד אחד מתגעגעת להרגיש חזקה ומלאת ביטחון, אבל מצד שני מאוד רווח לה שהיא אישה רגילה עכשיו. זה לא מחזיק הרבה זמן, הרוצח תוקף את משרדי חברת המשחקים וקושר אותה עם פצצה על הגג. מין-היוק מסרב לעזוב אותה למות לבדה, אז היא מתחננת בפני… משהו… שייתן לה את הכוח להציל אותו, מקבלת את כוחותיה בחזרה, ומצילה את היום.
אחרי זה בונג-סון, מין-היוק וגוק-דו לוכדים את הרוצח סוף סוף, ובא לסיאול גואל.
קו העלילה השלישי והמיותר - גנגסטר במשבר אקזיסטנציאלי.
בסידרה יש קו עלילה שלם סביב מנהיג כנופיית פושעים, אלה שחטפו מכות מבונג-סון ממש בתחילת הסידרה. הוא ואנשיו מעורבים גם בשאר קווי העלילה בצורה מסוימת, אבל בשום אופן לא ברמה שתצדיק את עשרות הדקות בהן מראים אותו מתחבט בדרך הנכונה לנטרל או לגייס את בונג-סון לשירותו, או אותו במנזר בודהיסטי מנסה להגיע להארה, וכדומה. הסידרה חותכת לקו העלילה הזה באמצע המתח של קווי העלילה האחרים כל כמה זמן, ובשלב מסוים פשוט הרצתי קדימה את הסידרה בכל פעם שראו את הפרצוף של הגנגסטר המיוסר על המסך...
מה קורה בסוף?
אחרי שהרוצח נתפס, הרומן בין בונג-סון למין-היוק הולך ונהיה רציני. היא מציגה את המשחק שלה למקבלי ההחלטות בחברת המשחקים (במה שנראה כמו אולם הרצאות ענק, בחיים לא ראיתי חברת משחקים עם כזה דבר, אבל נו שויין. אולי בקוריאה יש כאלה). המשחק נראה חמוד מאוד!
בונג-סון מבינה שיש לה אחריות להשתמש בכוח שלה לטובת הכלל, אז אחרי שהמשחק שלה מושק היא מקטינה את תפקידה בחברת המשחקים ומשקיעה את רוב זמנה בזה.
אנחנו רואים את יום החתונה של בונג-סון ומין-היוק, שהוא חמוד, די מצחיק, ומרגש למדי.
הסידרה מקפיצה אותנו לפחות תשעה חודשים קדימה (אהם, כנראה), למחלקת יולדות, שבה בונג-סון יולדת תאומות. שתיהן יורשות את כוח העל שלה, ואנחנו רואים את האתגר שבגידול שתי זאטוטות עם כוח על אנושי. חמוד.
הסידרה נגמרת בבונג-סון שמדברת על הצורך להילחם ברוע, עושה Super Hero Landing ופרצוף קשוח למצלמה.
בואו נדבר רגע על ייצוג להטב"קי
אסיים את הסקירה בטון ביקורתי, עם קצת פירוט על הייצוג הלהטב"קי של הסידרה.
אז אמרנו שיש שמועות על מין-היוק והוא גם מעמיד פנים שהוא הומו במספר מקרים במהלך הסידרה.
זה קצת מעצבן, אבל גם אולי קצת בסדר, או שלא ממש.
או שכן.
מה שבטוח זה שלי זה גרם לאי נוחות, אבל יותר מזה אני לא יודע להגיד נחרצות. וגם יש קצת קווירבייטינג בינו לבין גוק-דו, שזה תמיד מעצבן, אבל לא חריג.
מה שבאמת עצבן אותי, ואני יכול להיות נחרץ לגביו, היה דמות מוזרה להפליא (ולמעשה מיותרת), של הומו סופר מוחצן, רועש, עצבני ודי טיפש, ראש מחלקת התכנון בחברת המשחקים של מין-היוק. משחק אותו שחקן מאוד מוכשר, קִים ווֹן-הֶא (Kim Won-hae), אותו ראיתי גם בכמה דרמות אחרות. יש לו כישרון דרמטי וקומי נדיר, והוא תמיד עושה עבודה מצוינת. פה הוא ללא ספק האתנחתא הקומית הסלפסטיקית.
וון-הא משחק שני תפקידים בסידרה. הוא גם הגנגסטר הראשון שבונג-סון מכסחת ונפצע הכי קשה (עם הכי הרבה הומור הפרשות שקשור אליו), וגם ראש מחלקת התכנון ההומו הרעשני והמוחצן הנ"ל.
בעלילה אין קשר בין הדמויות, אבל הדמיון ביניהן מבלבל אנשים, בעיקר את בונג-סון. הבעיה שלי עם הגרסה הגאה שהוא משחק היא בייצוג המאוד סטריאוטיפי ומאוד מגחיך שלו. זה פשוט לא נעים לראות…
יכול להיות שההפקה רצתה לנצל את הכישרון הבאמת נדיר של קים וון-הא, אז כתבה לו דמות נוספת? לא יודע. יצא לא טוב, לא משנה מה הסיבה.
ובטון צורם זה, אסיים להפעם. נתראה בבורחנות של יום ראשון.
Komentar