בּוֹרְחָנוּת יום שלישי: Touch Your Heart
- yotamnoy
- 27 באוק׳ 2020
- זמן קריאה 20 דקות
בּוֹרְחָנוּת ליום שלישי, והפעם סקירה על הקומדיה הרומנטית Touch Your Heart, בכיכובה של השחקנית הקוריאנית האהובה עלי מכולן!
למי שלא מכיר.ה את הקונספט של בורחנות פעמיים בשבוע, הנה הסבר קצר.
1. חוקי הפורמט:
הסקירות שלי מתחלקות לארבעה חלקים:
א) חוקי הפורמט (You Are Here). אם זו לא הסקירה הראשונה שלי שאת.ה קורא.ת, ניתן לדלג.
ב) סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספוילרים.
ג) סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע.
ד) תגובה לפוסט ובה סקירת עלילה, עם ספוילרים למכביר.
2. סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספויילרים
א) מידע כללי:
הסידרה Touch Your Heart היא דרמה רומנטית באורך 16 פרקים של בערך שעה ועשר דקות.
עלתה לאוויר לראשונה ב-6 בפברואר 2019 והסתיימה ב-28 במרץ 2019.
זכתה לממוצע רייטינג של 4% בשידור בכבלים ולא הייתה מועמדת להרבה פרסים.
שודרה גם באינדונזיה, מלזיה, סינגפור, מיאנמר, צ'ילה ובערוץ MBC4 שמשדר במזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה.
שמה בקוריאנית מיתרגם ל-Reach of Sincerity. אני לא יודע להגיד אם זה יותר או פחות טוב מ-Touch Your Heart, שני השמות נשמעים לי קצת מלודרמטיים, אבל מכיוון שמדובר בדרמה קומית-רומנטית, זה דווקא לא מפריע לי במיוחד.
הסידרה מבוססת על ספר רשת (Web Novel) בעל אותו שם שפורסם ב-2016.
נכתבה על ידי לִי מְיוּנְג-סוּק (Lee Myung-suk) וצ'וֹי בּוֹ-רִים (Choi Bo-rim) ובוימה על ידי פָּארְק ג'וּן-הְוָוא (Park Joon-hwa).
הסידרה זמינה בנטפליקס, אבל רק עם כתוביות באנגלית או בערבית.
ב) למה בחרתי לצפות דווקא בה:
האלגוריתם של נטפליקס מכה שנית!
הפעם התמונה בה נטפליקס השתמשו לקדם את הסידרה, זו ששמתי בראש הפוסט, משכה את תשומת הלב של זוגתי. זה קרה לאחר שהתחלנו לצפות בסידרה כבדה ומאוד לא מצחיקה (Who Are You: School 2015) והפסקנו באמצע כי היה לשירה קשה איתה. אני המשכתי אחר כך לצפות בה לבד, אבל חיפשנו מה לראות יחד. אז השם המעט מלודרמטי והתמונה של השחקנית הראשית החמודה(!) משכו את עינינו, והתחלנו בצפייה. הפרק הראשון מתחיל מאוד משעשע, וזה תפס אותנו מיד.
ג) תֶמוֹת ראשיות ועוד ענייני עלילה מעניינים, בתקווה בלי ספויילרים:
בסידרה יש קצת יותר תמות מרוב הדרמות בהן צפיתי, אבל לא כולן מלוות את כולה מתחילתה ועד סופה (אז אולי הן לא באמת תמות?), אלא יותר מבליחות לפרק או שניים ואז נעלמות. אעשה הפרדה בין אלו המרכזיות לאלו שעושות גיחה קצרה.
אז אלה התמות המרכזיות:
מחיר התהילה: בלא מעט דרמות קוריאניות שראיתי עד כה, כשיש דמות של מפורסם או מפורסמת, יוצגו הצדדים הפחות זוהרים של חיי התהילה. היעדר הפרטיות, סקנדלים, שמועות פוגעניות, חוסר היכולת לצאת ולבלות כמו כולם.ן, וכדומה. וכמובן, הפחד לאבד את אהבת הקהל. בכל אופן, זו התמה המרכזית בסידרה.
מעקב מטריד (Stalking): התמה הזו לא מאוד נפוצה בדרמות, אבל כן ראיתי כמה מופעים שלה. כאן היא מהותית לעלילה.
סקסיזם במקום העבודה: זה יותר מתחבר לעלילה המשנית (כלומר, לזוג המשני של הסידרה), אבל יש לתמה הזו מופע מעניין פה, ארחיב עליו בסקירת העלילה הספויילרית בסוף הפוסט.
ביקורת על מערכת אכיפת החוק: המשטרה ומערכת התביעה של קוריאה יוצאות לא טוב בסידרה. הביקורת היא פחות נוקבת מבסדרות אחרות, אבל היא עדיין נוכחת.
אלה התמות שמופיעות בחלקים קצרים של העלילה ואז נעלמות:
אלימות במשפחה: דרמות קוריאניות לא נמנעות מלעסוק בנושאים קשים, וגם התמה הזו חוזרת בכמה וכמה סדרות.
פערי מעמדות: בניגוד לסדרות אחרות, בהן הפערים הם בין דמויות ראשיות או משניות בסידרה, כאן בעיקר נראה ייצוג של אנשים עשירים ומקושרים שמצליחים לחמוק מעונש על פשעים חמורים שביצעו, ופחות את הצד שסובל מעוני.
בריונות: עוד תמה שחוזרת בהמון דרמות קוריאניות, בעיקר באלה שמתרחשות בתיכון, אבל לא רק (לפעמים היא תופיע כזיכרון מהתיכון של דמות בוגרת, למשל). מופיעה גם כאן לזמן קצר.
אוקיי. זהו זה, פחות או יותר. וכל הכיף הזה מתרחש בקומדיה רומנטית! שהיא מאוד קומית ומאוד רומנטית! ואיכשהו זה עובד! כלומר, הסידרה מצליחה להישאר קלילה ומתוקה למרות העיסוק בנושאים די רציניים.
וכמובן, אי אפשר בלי פרדוקס בונג-סון! גם כאן הוא מתקיים, למרות שבצורה פחות קיצונית מהרבה סדרות אחרות. אבל עדיין הרוויח תיוג, אז: #פרדוקס_בונג_סון
(למי שלא מכיר.ה את הביטוי, זה כנראה כי המצאתי אותו בעצמי והוא לא איזה מונח שגור, וכי לא קראתם.ן את הסקירה הקודמת שלי על Strong Girl Bong Soon, שם אני מסביר אותו לעומק. מאוד בקצרה: פרדוקס בונג-סון מתקיים כשסידרה קומית כוללת מצד אחד אלמנטים הומוריסטיים שטותיים במיוחד, ומצד שני אלמנטים דרמטיים מחרידים וקשים מאוד.)
ד.1) דמות ראשית נשית:
לדמות קוראים אוֹ גִ'ין-שִים (Oh Jin-shim). משחקת אותה השחקנית הקוריאנית שאני הכי אוהב, מתת האל לאנושות וההגדרה המילונית לחמידות וחן, יוּ אִין-נָה (Yoo In-na).
זו הייתה הפעם הראשונה בה נתקלנו בפלא שהוא יו אין-נה, ואני וזוגתי מכנים אותה מאז "שימשי" (שירה בחרה לה את השם ולא אני, כן? אני לא כזה מקורי...). בקוריאנית, כשפונים למישהו.י בנימוס, מקובל להוסיף "שִי" בסוף השם. זה כמו מר או גברת. אז הדמות שלה בסידרה, שכאמור נקראת או ג'ין-שים, הופכת לאו ג'ין-שים-שי. ומשם השם שימשי. או שימשי כפרה, מה שזורם באותו רגע...
שימשי היא ילידת 1982, החלה את הקריירה שלה בגיל 16 בתור זמרת מתלמדת בסוכנות בידור. היא לא הצליחה לפרוץ בתור זמרת במשך 11 שנה ותוך כדי החליפה חמש סוכנויות שונות. על פי וויקיפדיה, אין-נה אמרה שהיו לה קשיים לזכור את הכוריאוגרפיה תוך כדי שירה, מיומנות חיונית לזמרות Kpop.
ב-2006 היא הצטרפה לסוכנות YG Entertainment, ושם במקביל לניסיונות לפרוץ כזמרת, החלה גם לחפש עבודה כשחקנית, כי זה נראה לה כיף.
#הידעת: אולי זה הזמן לתת הסבר קצר על תופעת ה-Idol, על סוכנויות הבידור ועל מערכת ההתלמדות שנפוצות בקוריאה ובעוד מדינות במזרח אסיה. הזכרתי את העניין גם בסקירה של My Mister בהקשר של הזמרת והשחקנית IU, וגם בסקירת המוזיקה הראשונה של הבלוג, על BABYMETAL.
אז בקיצור, בהכללה גסה: בהקשר של בידור ומזרח אסיה, Idol מתאר אמן.ית שמשווקת על בסיס תדמית ואישיות, ופחות בהקשר של הכישרון והיכולות שלו.ה.
רק להבהיר: זה לא אומר שמדובר באנשים לא מוכשרים, למעשה בדיוק להיפך! אבל הכישרון הוא רק תנאי בסיס כדי להפוך לאיידול, ולא העניין המרכזי.
האיידול הוא מוצר לצריכה המונית שנוצר על ידי הסוכנות שלו. סוכנויות הבידור הן חברות שמשמשות גם כסוכנת של האיידול, גם מכשירות אותם.ן בהרבה מקרים, ואם מדובר באיידול של מוזיקה, גם מפיקות את התוכן שלהם.ן. תופעת האיידול היא ותיקה למדי, צורות מסוימות שלה החלו לצוץ בשנות הארבעים של המאה העשרים, אבל גלגולה הנוכחי, עם סוכנויות גדולות ומערכת התלמדות, הוא חדש יחסית, והחל בשנות התשעים ביפן. די מהר הנוהג היגר גם למדינות אחרות במזרח אסיה.
כאמור, הכישרון הוא תנאי הבסיס להיות איידול, וסוכנויות הבידור עושות אודישנים נרחבים כדי למצוא את האנשים הכי מוכשרים ועם הפוטנציאל הכי גדול להצליח. הסוכנויות עושות גם אודישנים מחוץ לקוריאה לפעמים. למשל, אחת מחברות להקת #בלאקפינק, לָלִיסָה מָאנוֹבָּאן (מכונה פשוט "ליסה"), היא תאילנדית. השתתפה בתחילת דרכה באודישן לסוכנות YG Entertainment בתאילנד, והייתה היחידה שעברה מתוך 4000 (כן, ארבעת אלפים) נערות שניגשו להיבחן, והמתלמדת הלא-קוריאנית הראשונה של הסוכנות. למי שמכיר.ה את הלהקה ואת ליסה, ברור לגמרי שהסוכנות עשתה החלטה נכונה. מאוד נכונה.
והיא הייתה אז בת 13.
זה תלוי בסוכנות, אבל גיל הכניסה למערכת ההתלמדות של סוכנויות הבידור יכול להיות מאוד צעיר, כולל בגיל בית ספר יסודי, ואז ההתלמדות מתנהלת במתכונת של חוגים אחרי בית הספר. חברות להקת בייבימטאל החלו במסגרת כזאת, בלהקת האיידול Sakura Gakuin של סוכנות הבידור Amuse. הן הצטרפו ל"חוג מטאל" של הלהקה, שלימים הפך ללהקה נפרדת, הלא היא בייבימטאל.
אז זה ההסבר, מאוד חלקי ולא ממצה, ועם הרבה הכללות והפשטות כדי לקצר.
ואני בכוונה לא נכנס לצד האפל של תרבות האיידול, כי זה בלוג לשם בורחנות, ויש הרבה מאוד אופל לדבר עליו. המון. יותר מדי. אולי ניכנס לזה בפעם אחרת, ואולי לא, כי זה מדכא מאוד.
עכשיו בואו נחזור לשמוח על שזכינו להתקיים באותו יקום עם מתת האל יו אין-נה, הלא היא שימשי.
בשנת 2009 קרתה הפריצה שלה סוף סוף, בתפקיד משנה בסיטקום בשם High Kick Through the Roof. אחריו הגיעו עוד כמה תפקידי משנה מוצלחים, כולל בדרמה המצליחה Secret Garden ב-2010, עליה קיבלה את פרס "השחקנית החדשה הכי טובה."
ב-2012 הגיע התפקיד הראשי הראשון שלה, בסידרה Queen and I, ואז תפקידי משנה מרכזיים בעוד סדרות, ותפקידים ראשיים בכמה סרטים. אציין שלוש דרמות בהן השתתפה מתוך כל אלו, You're the Best, Lee Soon-shin, שם שיחקה לצד חברתה הטובה IU (דיברנו עליה בהרחבה בסקירה של My Mister), דרמת המדע הבדיוני המצליחה My Love From The Star ו-Guardian: The Lonely and Great God (ידועה גם כ"גובלין"), אחת הסדרות המצליחות בהיסטוריה של קוריאה.
ב"גובלין" שיחקה אין-נה את הצלע הנשית של הזוג המשני הלוהט, אל מול לִי דוֹנְג-ווּק (Lee Dong-wook). הוא משחק את הדמות הראשית הגברית פה ב-Touch Your Heart, מיד נגיע אליו.
במקביל לקריירת המשחק שהלכה וצברה תאוצה, אין-נה גם הגישה תכנית רדיו פופולרית (בין 2011 ל-2016), ועד היום מנחה ומשתתפת לסירוגין בתכניות אירוח בטלוויזיה.
דרמה חדשה בכיכובה החלה ממש לא מזמן בקוריאה (21 באוקטובר), נקראת The Spies Who Loved Me.
קצת על הקשר המיוחד של יו אין-נה עם הזמרת והשחקנית IU:
כפי שכתבתי בהרחבה בסקירה על My Mister, לִי גִ'י-יוּן, המכונה IU, היא זמרת (כלומר איידול) סופר מצליחה וגם שחקנית מוערכת בקוריאה. והחברה הכי טובה שלה היא יו אין-נה, שמבוגרת ממנה ב-11 שנה. אני יודע שחברות עם הפרש שנים כזה זה לא דבר בלתי אפשרי, כן? אבל בכל זאת, השתיים הכירו כש-IU הייתה בת 18 ואין-נה בת 29. אז בעיני זה כן קצת חריג. בטח בתרבות הדרום קוריאנית, שבה הפרשי גילאים הם קצת יותר משמעותיים תרבותית מאצלנו.
השתיים נפגשו בתכנית בידור בשם Heroes, שהייתה מעין תחרות פופולריות בין סלבריטאיות. הן מספרות שהיה ביניהן חיבור מיידי בתוכנית, ושהן הנפשות התאומות אחת של השנייה. אם זו הייתה דרמה קוריאנית הן היו הופכות לזוג מקסים, אבל החיים הם לא דרמה קוריאנית… או בעצם תאילנדית? בדרמות הקוריאניות אין כל כך זוגות חד-מיניים, בטח לא הזוג הראשי.
מאז הן מבלות יחד, יוצאות לחופשות יחד, IU התארחה מספר פעמים בתכניות הרדיו של אין-נה, והשירים שלה מושמעים בה המון. IU גם חוזרת ואומרת שחברתה המבוגרת ממנה היא המוזה שלה. אין-נה מצידה אומרת ש-IU היא כמו אחות קטנה בשבילה, והחברה הכי טובה שלה. הן מתגוררות באותו בניין, ו-IU סיפרה שהבילוי המועדף שלהן הוא לרבוץ ולראות טלוויזיה יחד או סתם לקשקש, בדרך כלל בדירה של אין-נה.
לגמרי Friendship Goals, אם תשאלו אותי.
ד.2) דמות ראשית גברית:
הדמות הראשית הגברית של הסידרה הוא קְווֹן ג'וּנְג-רוֹק (Kwon Jung-rok), בגילומו של לִי דוֹנְג-ווּק (Lee Dong-wook) עוצר הנשימה. יליד 1981, דונק-ווק המהפנט החל את הקריירה שלו בסוף שנות התשעים כדוגמן. מפיק טלוויזיה ראה את הפוטנציאל שלו כשזכה באיזו תחרות דוגמנות בשנת 1999, וליהק אותו בתפקיד זוטר. אחרי זה הוא לוהק בסדרות School 2 ו-School 3, והחל לתפוס תשומת לב מהקהל והמלהקים.
ב-2005 כיכב בתפקיד הראשי בדרמה קומית-רומנטית בשם My Girl, שהפכה ללהיט גדול לא רק בקוריאה, אלא בכל אסיה. דונק-ווק הפך לאחד מכוכבי "הגל הקוריאני" ששטף את אסיה וכיכב בכמה סרטים, ובעיקר בסדרות רבות. הוא גם השתתף ואירח במספר תוכניות אירוח, ריאליטי וכדומה.
כפי שציינתי, ב-2016 הוא שיחק לצד יו אין-נה בסידרה הסופר מצליחה Guardian. קורה מפעם לפעם שמפיקים בקוריאה מזהים זוג משני עם כימיה טובה (או מדהימה במקרה שלהם), ומלהקים אותו בתור הזוג הראשי בדרמה חדשה. כאן זה עבד מצוין, דונג-ווק ואין-נה שהיו זוג חמוד מאוד ב-Guardian, משחזרים את ההצלחה לא רע, ומאוד כיף לראות אותם יחד. לא מזיק שגם הוא וגם היא משחקים מצוין, ויש להם.ן יכולות קומיות שהן לא רק מוצלחות מאוד, הן גם שונות ומשלימות זו את זו. זוג מנצח!
אני רוצה לדייק את זה עוד קצת, ברשותכם.ן: הכימיה ביניהם היא פחות בקטעים הרומנטיים. כלומר, הם סופר חמודים ביחד, והרומן ביניהם מלא בקטעים מתוקים מאוד, אבל יש מלא סדרות בהן הרומן בין הזוג הראשי הרבה יותר סוחף ומרגש. נגיד, ב-Guardian היו זיקוקי דינור מטורפים בין הדמויות שלו ושל אין-נה, שלא משתחזרים במלואם כאן.
מה שבאמת עובד מעולה בסידרה הוא הכימיה הקומית של הזוג. בצמדים קומיים יש לפעמים את הצד המצחיק והצד הרציני, (Funny Man - Straight Man). בדינמיקה מהסוג הזה, התגובות ה"נורמליות" של הצד הרציני מעצימות את האבסורד של דברים שעושה הצד המצחיק, וזה הופך את הסיטואציות ליותר קיצוניות, ומזה נובע - ליותר מצחיקות.
פה זה מובהק שאין-נה היא הצד המצחיק ודונג-ווק הצד הרציני. וזה עובד מושלם, אין-נה מצליחה להיות שטותניקית, מגושמת ולפעמים קצת משוגעת, בעוד דונג-ווק נבוך ואובד עצות מולה. זו אחת הסדרות שהכי הצחיקו אותי מכל הקומדיות הרומנטיות שראיתי.
לי דונג-ווק הוא שחקן יוצא דופן בנוף הדרום קוריאני. הוא הרבה יותר פתוח כלפי הקהל משחקנים אחרים, משתף בראיונות על קשיים אישיים והתלבטויות שלא נהוג לחלוק עם הציבור. התמה הראשית של Touch Your Heart סובבת סביב הקושי של להיות סלבריטי בקוריאה השמרנית, שנאלצים לשמור בקנאות על פרטיות ולהציג תדמית מאוד נוצצת תמיד.
דונג-ווק לא לגמרי משחק את המשחק הזה. הוא חולק בראיונות את הקשיים והפחדים שלו כשחקן. את ההשפעה של כישלון על הביטחון העצמי שלו, את החשש שלו מהיום בו יהיה מבוגר מדי בכדי להיות שחקן ראשי בדרמות רומנטיות, וכדומה. למשל, הוא סיפר שלא יצא מהבית שלושה חודשים אחרי שאחת הדרמות בהן שיחק, Life, לא הצליחה כמצופה. חשיפה מהסוג הזה היא מאוד לא אופיינית בקוריאה, וכנראה שלא בדיוק שימחה את הסוכנות שלו, אבל הקהל בוודאי העריך את הפתיחות של דונג-ווק.
יכול להיות שהרגישות הזו היא מה שהופך אותו לשחקן טוב יותר, ומאפשרת לו לתת עומק לדמויות שלו אפילו כשהכתיבה לא עושה את זה. היכולת שלו להעביר רגשות מורכבים בלי לומר מילה, רק דרך הבעות ושפת גוף, היא מרשימה מאוד.
מאז Touch Your Heart דונג-ווק כיכב בעוד דרמה, ויש לו אחת נוספת שהתחילה ממש לא מזמן, ב-7 באוקטובר בדרום קוריאה, ועדיין משודרת נכון לכתיבת הסקירה. בתרגום לאנגלית היא נקראת Tale of the Nine Tailed (אני חושב), אבל תרגום יותר מילולי הוא "אגדת גומיהו" (Gumiho או Kumiho הוא יצור מיתולוגי בכמה תרבויות במזרח אסיה: שועל בעל תשעה זנבות).
ייקח לסידרה עוד זמן להגיע לנטפליקס, אבל למי שאין סבלנות, אפשר לצפות בפרקים בהשהיה קלה בלבד אחרי שעלו בקוריאה דרך שני אתרים של מתרגמות.ים מסורות.ים, עם כתוביות בעברית:
באתר תרגומים צוות אסיה.
באתר Asia4HB.
ה) דמויות משנה:
סוף סוף סידרה שבה יש זוג ראשי וזוג משני כמו שצריך! מאז Coffee Prince לא סקרתי אחת כזאת!
כמו בהרבה קומדיות רומנטיות אחרות בקוריאה (לפחות מאלה שראיתי), דווקא הזוג המשני מוצג בצורה פחות הומוריסטית, יותר רצינית וכבדה, ורק האינטראקציות שלהם עם הזוג הראשי הן מצחיקות.
הצלע הגברית של הזוג המשני הוא קִים סֶה-ווֹן (Kim Se-won), משוחק על ידי לִי סָאנְג-ווּ (Lee Sang-woo). סאנג-וו נולד ב-1980 והחל לשחק ב-2005. הקריירה שלו החלה להמריא ב-2007 כששיחק בתפקיד משנה בסידרה First Wives' Club (אין קשר לסרט מ-1996, עד כמה שהצלחתי לברר). הוא זכה בפרס לשחקן חדש על חלקו בסידרה.
ב-2009 שיחק לראשונה בתפקיד ראשי בדרמה, ואז גם בסרט ובסידרת דרמה יומית (כלומר, עם המון פרקים). אחרי זה כיכב בעוד כמה דרמות, אבל לא חזר לשחק בקולנוע.
רוב התפקידים ששיחק היו של דמויות די מאופקות (וגם ב-Touch Your Heart, אגב). הוא טוען שזה מאוד שונה מאופיו התזזיתי בחיים האמיתיים.
הצלע הנשית של הזוג המשני היא יוּ יוֹ-רוּם (Yoo Yeo-reum), משוחקת על ידי סוֹן סוּנְג-יוּן (Son Sung-yoon). סונג-יון נולדה ב-1984, החלה את קריירת המשחק שלה ב-2006. לצערי לא הצלחתי למצוא הרבה מידע עליה. היא שיחקה בתפקידי משנה בלא מעט סדרות ובכמה סרטים בודדים, אבל לא מצאתי משהו בו שיחקה בתפקיד ראשי. בכל מקרה, היא משחקת טוב מאוד ב-Touch Your Heart ומאוד חיבבתי את הדמות שלה, אז אני מקווה לראות עוד ממנה בעתיד.
3. סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע:
כן כן, לכו לראות!
זו סידרה מתוקה מאוד, שלוקחת את החלקים הכבדים שלה ברצינות, אבל בחלקים הקלילים היא מרשה לעצמה להתפרע, לצחוק על עצמה ועל דרמות אחרות, וגם לצחוק על תעשיית הבידור הקוריאנית עצמה.
דווקא לא הייתי ממליץ לצפות בה בתור הדרמה הקוריאנית הראשונה שתראו. הייתי מחכה. למיטיבות הלכת בלבד.
לא כי זה לא יהיה כיף, פשוט את חלק מהרפרנסים והבדיחות שמופיעות בסידרה הבנתי רק בדיעבד, כשצפיתי בדרמות אחרות, ואמרתי לעצמי פתאום:
אה, אז על זה הם צחקו ב-Touch Your Heart!
לסיכום, אני מודה - זו לא הדרמה הקוריאנית הכי טובה שנעשתה.
כלומר, אין בה ממש שום דבר שאפשר להגיד שהוא גרוע, או אפילו לא טוב. הכל בה ממש אחלה. באמת אחלה.
השחקנים והשחקניות עשו עבודה טובה מאוד, הכתיבה מדויקת ומצחיקה, רמת ההפקה ממש בסדר. יכול להיות שהיא קצת מתקתקה ודביקה מדי לחלק מהאנשים, בטח למי שמגיע.ה מתרבות יותר צינית מזו הקוריאנית (או למי שראו כבר כל כך הרבה דרמות שהשמאלץ נמאס להן.ם).
היא לא כתובה מדהים כמו My Mister, או עוסקת בצורה מאוד אמיצה בנושאים קשים כמו Something in the Rain.
בקיצור, היא לא פורצת דרך, לא יצירת מופת. אבל היא מאוד כיפית, ומתוקה על מלא. נעימה לצפייה, ולא תשאיר אתכם.ן עם חור בלב, כמו הרבה דרמות אחרות. בורחנות במיטבה.
ובניגוד לכל מיני דרמות אחרות, בעיקר הקומדיות מביניהן, היא נשארת כיפית ומהנה עד הסוף, ולא נגמרת מבאס (עוד נגיע לסקירות של כמה כאלה, אל דאגה).
מה שבטוח זה שיש לה מקום מיוחד בלבי, בגלל שדרכה נחשפתי למתת האל לאנושות, המתוקה בנשים, יו אין-נה.
4. סקירת עלילה על Touch Your Heart
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
|||| סכנה, ספויילרים! ||||
<
<
>
<
>
<
>
<
>
<
אז בנוהל, קצת רקע על הדמויות, ואז נצלול לעלילה עצמה ולמה שמעניין אותי מתוכה.
*******אזהרות טריגר********
רצח, אלימות במשפחה, שימוש בסמי אונס, הטרדה מאיימת, Stalking, תקיפה מינית, בריונות, אובדנות.
אני מקווה שלא פספסתי כלום…
**
הדמויות
או ג'ין-שים, בגילומה של יו אין-נה המתוקה, היא כוכבת-על בקוריאה ובאסיה, עם שם הבמה אוֹ יוּן-סוֹ (Oh Yoon-seo). כמה היא כוכבת? היא זכתה לכינוי התקשורתי הצנוע: אלילת היקום.
למעשה, יש לה סלוגן:
"האלילה שלי, האלילה שלך, אלילת היקום, או יון-סו."
זו דוגמה משעשעת לאיך שהסידרה עוקצת את התעשייה הקוריאנית, עם הנטייה לחלק כינויים גרנדיוזיים לכוכבים שלה.
בתחילת הסידרה אנחנו לומדים שהיא הייתה מעורבת בסקנדל עם איזה בן למשפחת צֶ'בּוֹל (קונגלומרט משפחתי בקוריאה), ושהיו מעורבים בעניין סמים, אבל הסתבר שהיא לא הייתה מעורבת בשימוש בהם.
בכל מקרה, מובהר לנו כצופים שהקריירה שלה די גמורה, ושהסיכוי שלה לחזור ולהצליח בגדול (יעני, לעשות קאמבק) הוא קלוש ביותר. היא תמיד הייתה ידועה בתדמית המאוד נקייה ומתוקה שלה, וגם בכך שהיא שחקנית ממש גרועה, שכל הפופולריות שלה נובעת מכמה שהיא יפה וחמודה. לא מהכישרון שלה.
הסידרה מציגה לנו את ג'ין-שים כסוג של יצור שמח, תמיד משתדלת להיות חיובית, מחוייכת ונחמדה גם כשקשה לה. מובהר לנו שהיא מאוד תמימה, ונרמז שגם לא מאוד חכמה (שקר וכזב!!).
כבר בתחילת הפרק הראשון הסידרה חושפת אותנו לרצון העז של ג'ין-שים לקאמבק, כשהיא קוראת תסריט שלא מיועד עבורה ומדמיינת את עצמה בתוכו. זו סצנה מאוד מצחיקה למי שמכיר.ה את הדרמה הרומנטית Descendants of the Sun, כי היא משחזרת די במדויק סצנה אייקונית מתוכה.
קוון ג'ונג-רוק, אותו משחק לי דונג-ווק, הוא עורך דין מוצלח מאוד, שעובד בחברת עורכי דין קטנה אבל מבוססת. הוא מוצג כדמות מאוד מאופקת וקורקטית, בעל מוסר עבודה גבוה וישר כמו סרגל. בתחילת הסידרה אנחנו לא יודעים עליו הרבה יותר מזה.
הזוג המשני של הסידרה הם קים סה-וון בגילומו של לי סאנג-וו ויו יו-רום בגילומה של סון סונג-יון. הם היו זוג במשך שבע שנים, עד שנפרדו לפני שנתיים. הזוג למד עם ג'ונג-רוק באוניברסיטה, ושניהם עבדו במשרדי התביעה המחוזית בסיאול עד שנפרדו, אז עזב סה-וון לעבוד בעיר אחרת. הסידרה לא מגלה לנו את הסיבה לפרידה בפרק הפתיחה, רק מובהר לנו שיו-רום עדיין מאוד פגועה מהחבר לשעבר, ושהוא עומד לחזור לעבוד במשרדי התביעה בסיאול. גם נאמר שהוא תובע מאוד מוצלח, סוג של כוכב.
מאוחר יותר בסידרה אנחנו לומדים שהסיבה לפרידת הזוג הייתה התערבות של אביו של סה-וון, ובעצם, התמה שחוזרת על עצמה כמעט בכל דרמה קוריאנית: הבדלי מעמדות. סה-וון הוא ממשפחה עשירה, יו-רום לא.
פירוט וניתוח העלילה
מבנה העלילה בסידרה הוא קצת חריג. יש לה עלילה ראשית אחת: שיקום הקריירה של או ג'ין-שים, תוך כדי התהוות הרומן בינה לבין קוון ג'ונג-רוק.
חוץ מזה, לסידרה יש מספר עלילות משנה שלוקחות פרק או שניים ואז נעלמות כלעומת שבאו. זה נעשה בצורה די מתוחכמת, כמעט בפורמט של סדרה משפטית מפעם, שבה בכל פרק יש תיק אחר שמתחיל ונגמר ואז שוכחים ממנו. מעניין.
בכל אופן, העלילה הראשית מתחילה בפרק הראשון, עם שביב תקווה לקאמבק המיוחל של או ג'ין-שים לאחר שהסקנדל סביבה קצת נשכח. המנהל שלה לוקח אותה לפגישה עם תסריטאית נחשבת שכתבה דרמה משפטית.
#הידעת: רוב הדרמות הקוריאניות נכתבות על ידי נשים! זה מקצוע שנחשב נשי מובהק, ולא רק בטלוויזיה, אלא גם ברדיו. יש לזה ייצוג לא רק פה בסידרה, אלא גם בדרמות אחרות שעוסקות בטלוויזיה או ברדיו. גם שם תמיד תפקידי הכתיבה היצירתית הם של נשים, בעוד תפקידי המפיק או הבמאי יהיו גברים. מבדיקה מדגמית שערכתי על עשר מתוך שלושים ומשהו מהדרמות בהן צפיתי עד היום, בכולן היו כותבות נשים, ורק לשתיים מהן הייתה במאית, וזו אותה הבמאית, לִי יוֹן-ג'וּנְג (Lee Yoon-Jung), שביימה את Coffee Prince שעליה כבר כתבתי סקירה, ואת Cheese in the Trap המצוינת, שעליה אכתוב מתישהו בעתיד.
בכל אופן, התסריטאית אומרת לאו ג'ין-שים בפרצוף: את לא ממש שחקנית טובה, ואיבדת את הילת הכוכבות שהפכה אותך לליהוק שמביא רייטינג, בגלל סקנדל הסמים שלך. ג'ין-שים מאוד רוצה את התפקיד בכל זאת. אז התסריטאית אומרת לה, אם תלכי לעבוד שלושה חודשים בחברת עריכת-דין, אסכים לקחת אותך לסידרה שלי. ג'ין-שים למדה סמסטר אחד משפטים לפני שהחלה בקריירת הבידור שלה, אז זה איכשהו מתאים.
לראש הסוכנות של ג'ין-שים יש בן-דוד עם משרד עריכת-דין, אז הם מסדרים לה לעבוד בה בתור מזכירה. וכך היא נהיית המזכירה של קוון ג'ונג-רוק.
בשלב מאוחר יותר של הסידרה מראים סצנה מתוך דרמה שבה השתתפה או ג'ין-שים, ושם מודגמות יכולות המשחק הגרועות שלה. זו אחת הסצנות המצחיקות, יו אין-נה מצליחה לשחק שם גרוע להפליא.
תחילת הדרך של או ג'ין-שים כמזכירתו של קוון ג'ונג-רוק היא קשה. בעל החברה הוא מעריץ גדול שלה, ושאר עובדי ועובדות החברה מראים כלפיה יחס שנע בין הערצה מאופקת לנימוס ידידותי. אבל בשביל ג'ונג-רוק היא עול שהוצנח עליו מלמעלה, ורק מפריעה לעבודתו.
הפגישה הראשונה ביניהם היא סצנה מצחיקה להפליא, בה ג'ין-שים רואה במשרדו כל מיני מוצרים שהיא עצמה פרסמה ומשחזרת את השורות והפוזות שהופיעו בפרסומות. הסידרה משתפת איתה פעולה בלב חפץ, כולל אפקטים של קרני אור בוהקות, זוויות מצלמה מחמיאות, מוזיקה רכה, כיתוב פירסומי, וכל הכיף הזה. זו עקיצה ברורה כלפי ז'אנר הדרמות הקוריאניות כולו, שידוע בכמויות היסטריות של תוכן שיווקי, תופעה שזוכה להרבה ביקורת ציבורית.
שימשי מספרת לג'ונג-רוק איך פרסמה את המיץ, הלפטופ והספה שיש לו במשרד.
#הידעת: דרמות קוריאניות זוכות לביקורת רבה על השימוש המאוד נפוץ בתוכן שיווקי שנעשה בהן. השימוש הנרחב החל בשנת 2010, כשהחוק בקוריאה שונה ואיפשר זאת, עד אז היה איסור חוקי על הצגת מותגים מוכרים בסדרות וסרטים.
ריבוי המותגים בסדרות קשור בין השאר גם לתהליך ההפקה שלהן, ששונה למדי מזה שמקובל בסדרות מערביות. בעיקר בדרמות הפחות יקרות ומורכבות, צילומי הסידרה לוקחים זמן קצר יחסית, כמה שבועות, ומתקיימים מאוד בסמוך לעליית הסידרה לאוויר, ופעמים רבות גם אחרי שכבר החלו שידורי הפרקים הראשונים. זה מאפשר להפקה לקבל מימון דרך תוכן שיווקי קצר טווח, כי חברה שרוצה להשיק מוצר יכולה לכלול אותו בסידרה בידיעה שהוא יופיע על המסכים בקוריאה ממש בזמן הקרוב. אפשר לתכנן השקה של מוצרים ככה, וזה סידור די רווחי לשני הצדדים. אפילו שהקהל לא תמיד אוהב אותו. כמובן שיש מוצרים שמופיעים בהרבה דרמות שונות לאורך זמן, מעין קמפיין פרסומי ארוך טווח. נגיד, את המיץ ששימשי מפרסמת בסידרה הזאת ראיתי כבר בעוד כמה סדרות.
לפעמים נוצרים מצבים די אבסורדיים, בהם לכל הדמויות בדרמה יש את הטלפונים הכי חדישים ומשוכללים, אפילו לדמויות שהן כל כך עניות שהן צריכות לאכול שאריות מהפח...
או שלכל הדמויות בעלות הרכב יש מזראטי, לכל דמות דגם מנקר עיניים אחר, וכמובן שידאגו שנשים לב ללוח השעונים המגניב, ולאופציות המדיה הרבות שהמכונית היוקרתית מציעה, ולגג הנפתח ואיך הוא נפתח מגניב…
יש גם מצבים בהם ממש מכניסים את המותג כחלק מהעלילה. נגיד, בדרמה שאסקור בשבוע הבא אחת הדמויות רוצה להשקיע ולקדם עסק של חזיות בהתאמה אישית, והעסק שהיא פותחת הוא עסק אמיתי שהדרמה מפרסמת. מתוחכם!
אה, וגם מאוד נפוץ לראות את כל הדמויות כל הזמן (כל הזמן!!) שותות את אותו משקה, ואחרי כמה פרקים נמצא את עצמנו נואשים.ות למכור את נשמתנו האומללה לשטן בתמורה לשלוק.
שלוק אחד!
אחד!!
ואני סוכרתי אז אסור לי בכלל לשתות מיץ!
ואל תתנו לאף אחד.ת להגיד לכם.ן שתוכן שיווקי לא עובד. החרא הזה עובד.
התקופה ההתחלתית של שימשי בתור המזכירה של ג'ונג-רוק לא הולכת חלק. אין לה מושג איך לעשות את העבודה, ולו אין סבלנות ללמד אותה כלום. הוא גם לא מתרשם מהחמידות והחן שלה (איך זה ייתכן?! היא הכי חמודה בעולם!!). די מהר יש בין השניים כמה פיצוצים, וג'ין-שים שוקלת לעזוב את עבודתה בחברה ולוותר על התפקיד הנכסף בדרמה.
ג'ין-שים מחליטה להתמיד בכל זאת, ויחסי העבודה בינה לבין ג'ונג-רוק משתפרים בהדרגה. היא מחליטה "להראות לו מה זה" על ידי זה שתלמד לעשות את עבודתה כראוי, והוא מצדו מבין במהרה שהיה לא הוגן כלפיה, שפט אותה מראש ולא נתן לה סיכוי ללמוד את התפקיד כפי שמצופה מעובדת חדשה.
בדרך אנחנו נחשפים לכמה קטעים משעשעים מאוד בהם הסידרה צוחקת על קלישאות מוכרות בדרמות קוריאניות. הקטע החביב עלי הוא כשג'ין-שים נופלת. הקלישאה המוכרת היא שהדמות הנשית מועדת או מחליקה, ואז הדמות הגברית תופס אותה. מה שמתקבל בדרך כלל הוא חיבוק לא מתוכנן, עם מבט מלא משמעות, מוזיקה מלודרמטית, הילוך איטי וכמה זוויות מצלמה שונות בעריכה חופפת.
ב-Touch Your Heart, ג'ונג-רוק פשוט זז מהדרך ונותן לשימשי השיכורה ליפול.
כשיחסי העבודה בין השניים מתחילים להשתפר, ג'ין-שים מתחילה גם לעזור לג'ונג-רוק עם התיקים בהם הוא מטפל. הרגישות והסימפטיה שלה עוזרת לו לתקשר עם לקוחה נערה שמסרבת לשתף איתו פעולה, ובסוף גם לזכות בתיק. כשהם מציינים את ההצלחה בארוחת ערב משותפת, שימשי שוב מועדת, והפעם ג'ונג-רוק כן תופס אותה, ואנו זוכים.ות לסצנה רומנטית כמיטב המסורת.
הסידרה ממשיכה לעבור בין תיקים שבהם עוסק ג'ונג-רוק, ודרכם אנחנו גם נחשפים לחלק מהתמות קצרות המועד של הסידרה וגם רואים את מערכת היחסים בין הזוג מתהדקת. ג'ין-שים קונה ספרי משפטים וקוראת בהם, כדי לעשות עבודה טובה יותר. אנחנו נחשפים גם לעובדה שיש לה זיכרון מעולה, והיא הולכת ומשתפרת במהרה במגוון המיומנויות הנדרשות ממזכירה של עורך-דין. היא גם מתחילה להרגיש יותר בנוח בתפקיד, ומחליפה חלק מהציוד המשרדי שלה.
העלילה גם מחברת אותנו עם הזוג המשני של הסידרה, יו-רום וסה-וון, חברים של ג'ונג-רוק מתקופת הלימודים. ג'ונג-רוק מקבל על עצמו להגן על אישה שמואשמת ברצח בעלה המתעלל, ומולו במשפט, מטעם התביעה, עומדת יו-רום, הצלע הנשית של הזוג המשני.
התמה של סקסיזם במקום העבודה באה לידי ביטוי כאן:
בגלל הפגנות של ארגוני נשים, שקוראים לחנינה לאישה ולקביעה שמדובר במקרה של הגנה עצמית, התביעה מחליטה למנות אישה בתור התובעת הראשית בתיק, וממנה את יו-רום. זה לא מתקבל בהבנה גדולה אצל אחד הפרקליטים הבכירים, שרצה את התיק לעצמו. הוא התייחס ליו-רום בזלזול ושוביניזם עוד קודם, ועכשיו הוא מגיע לצרוח עליה בחדר האוכל של הפרקליטות, אל מול עשרות אנשים.
כפי שקורה יחסית הרבה בסדרות קומיות אחרות, רוב ההתרחשויות סביב הזוג המשני הן לא הומוריסטיות, וגם הסצנה הזו, בחדר האוכל, היא הכל חוץ ממצחיקה. הוא מכנה אותה פרה ומכשפה אל מול חדר עמוס בעמיתים ועמיתות לעבודה, מאשים אותה שהיא חסרת בושה על גניבת תיק מבכיר ממנה, וכל זה בלי שאף אחד פוצה פה כדי לצאת להגנתה. זה לא המקרה היחיד של סקסיזם שיו-רום חווה מהפרקליט הבכיר הזה, שמציק לה לא מעט לאורך הסידרה.
הלחץ סביב תיק הרצח הנ"ל (והעובדה שהיא בסופו של דבר מפסידה בו לג'ונג-רוק) גורם ליו-רום להתמוטט ולהגיע לבית החולים (אגב, זו עוד קלישאה של דרמות קוריאניות, #התמוטטות_בגלל_לחץ ואז הביקור בבית חולים של הבן\בת זוג הפוטנציאלים). זה מאפשר את החיבור מחדש שלה עם סה-וון, שמגיע לבית החולים ודואג לה, והיא סוף סוף מסכימה לשוחח עימו אחרי שדחתה כל ניסיון שלו להתקרב אליה שוב מאז ששב לסיאול.
קצת אחרי נקודת האמצע של הסידרה, כשהרומן בין ג'ין-שים וג'ונג-רוק עדיין בחיתוליו, אנחנו מתחילים להיחשף למה שקרה לג'ין-שים לפני שהתחילה העלילה, ולסקנדל בו הייתה מעורבת שלא באשמתה. מה שנחשף הוא מהלך אירועים מטריד ומלחיץ:
איש עשיר מאוד, בן למשפחת צ'בול חזקה, הזמין את ג'ין-שים ואת מנהל הסוכנות שלה לארוחה עסקית, לדבר על תפקיד שהוא רוצה ללהק אותה אליו בסרט שהוא מממן.
הוא הכניס סם מרדים למשקה של שניהם. ג'ין-שים התעוררה בחדר המלון שלו, והוא אמר שנהנה לצפות בה ישנה. קריפי על מלא. בהנחה שהוא רק צפה בה ולא עשה לה כלום, אנחנו לא באמת יודעים...
היא לא רצתה שום קשר איתו אחרי זה, אז הוא דאג שתוזמן למסיבת השקה של אחת מהחברות בשליטתו, ושם דאג לבודד אותה ותקף אותה.
בדיוק אז הגיעו שוטרים ועצרו אותו על שימוש בסמים. מכיוון שהייתה נוכחת בעת המעצר, היא נעצרה גם, ושוחררה רק כשבדיקת הסמים שלה חזרה שלילית. אבל הקריירה שלה כבר ספגה מכה אנושה.
השמועות שנפוצו סביבה לא התחשבו בהכחשות שלה, אף אחד לא האמין להצהרות שלה שמדובר בסטוקר, והיא לא עבדה שנתיים. הסידרה למעשה מתחילה שנתיים אחרי כל ההתרחשויות האלה.
ג'ין-שים הייתה כל כך פגועה ועצובה בזמנו, וכל כך פחדה לאבד את כל מה שהיה לה, שלא נקטה בפעולות משפטיות נגד הסטוקר התוקף שלה, ולא נלחמה על שמה הטוב. היא העדיפה להיעלם.
אז כאמור, קצת אחרי אמצע הסידרה, בפרק התשיעי בערך, אותו איש עשיר חוזר לקוריאה אחרי שנעדר ממנה כמה שנים. הוא מיד מתחיל שוב מעקבים והטרדות מאיימות. שימשי לא רוצה שום קשר עם הסטוקר, אבל הוא עוקב אחריה, שולח אנשים לצלם אותה ללא בושה, רודף אחריה ואחרי ג'ונג-רוק ועוצר אותם באמצע נסיעה, ובסוף גם מוודא שהיא לא תוכל לשחק בדרמה שבגללה היא החלה לעבוד בחברת עורכי הדין. הוא פשוט הופך למשקיע של ההפקה ודורש שהיא לא תופיע בה.
ראש הסוכנות שלה מארגן פגישה עם "המשקיע החדש" של הדרמה בלי לדעת מי הוא, וכשהסטוקר מופיע לפגישה, ג'ין-שים כבר לא נרתעת או מנסה לפייס אותו. היא אומרת לו שהיא לא רוצה שום קשר איתו, ושהיא יכולה להיות מאושרת גם בלי לשחק בדרמה. כשהוא אומר שהיא הרבה יותר נועזת משהיתה בעבר, היא אומרת שאז היה לה מה להפסיד.
היא מחליטה לתבוע, בעזרתו של ג'ונג-רוק. באותו ערב, הרבה לפני שהספיקו בכלל להתחיל בהליכים המשפטיים נגדו, הסטוקר מחכה לשימשי בביתה ותוקף אותה. ג'ונג-רוק הסיע אותה לביתה, וכשהוא עוזב הוא מזהה את האוטו שעקב אחריהם בעבר ואת הנהג שלו מחוץ לבניין שלה, וממהר לחזור ולהציל אותה. התוקף נעצר, והחדשות על התקיפות וההטרדה המאיימת ממנה סבלה שימשי יוצאות לציבור, ש"סולח" לה על הסקנדל הקודם, ומתחילות קריאות לקאמבק שלה. במקביל, ג'ונג-רוק ושאר העובדים והעובדות בחברה מגלים שג'ין-שים עבדה איתם כדי להתכונן לתפקיד בדרמה, וממילא שלושת החודשים שלה שם עומדים להסתיים. המנהל האישי של שימשי (לא ראש הסוכנות שלה, אלא זה שמלווה אותה ביומיום) מגלה את היחסים בינה לבין ג'ונג-רוק, ומפציר בו להיפרד ממנה, כי זוגיות איתו תפגע בקאמבק שלה.
או איזו שטות אווילית כזאת.
והאידיוט מאמין לו ונפרד ממנה!
מה זה הקשקוש הזה?!
מהההה??!
כאילו, זה כן אמין, כוכבים וכוכבות בדרום קוריאה מסתירים את מערכות היחסים שלהם.ן במשך שנים כי זה באמת יכול לחרב קריירות, אבל איך אתה מוותר על שימשי, איך??!
סליחה, איפה הייתי?
אה, כן. אז הסידרה מראה לנו את הזמן חולף לו, ואת הקושי שחווים ג'ונג-רוק וג'ין-שים לאחר הפרידה. הוא ממשיך לזכות בתיקים בבית המשפט, והיא כבר עמוק בצילומי הדרמה המשפטית שלה. לאחר כמה זמן שימשי מנסה להתקרב אל ג'ונג-רוק שוב, אבל הוא דוחה את הניסיון, והיא מאמינה שהוא באמת התגבר עליה ואין יותר סיכוי שיחזרו. כשהמנהל האישי שלה רואה כמה היא עצובה מכל העניין, הוא מתוודה על חלקו בגרימת הפרידה, וג'ין-שים מחליטה להמשיך לנסות ולחזור למערכת היחסים עם ג'ונג-רוק. היא משתמשת בכל ארסנל החמידות הנרחב שלה, ובסוף אומרת לו שלא אכפת לה מסקנדלים בגללו, והיא רוצה אותו בחזרה בכל זאת.
הפתעה, זה עובד!
שני הפרקים האחרונים של הסידרה מתמקדים במלואם במערכות היחסים בין הדמויות השונות, וכבר לא מספקים לנו עלילות משנה. התסריט דואג לתת לנו סיום מרגש לזוג המשני והזוג הראשי, וגם לכמה מדמויות המשנה הפחות מרכזיות. הסידרה מסתיימת אחרי שהדרמה של שימשי עולה לאוויר ומקבלת ביקורות מצוינות, והיא מחליטה שעכשיו כשביססה מחדש את מעמדה היא יכולה להפסיק להסתיר את היחסים שלה עם ג'ונג-רוק, ובעיקרון לעשות מה שהיא רוצה. היא מגיעה עם ג'ונג-רוק למסיבת סיום הצילומים של הדרמה כבן זוגה.
כמה דברים שאני רוצה לדבר עליהם
א) אוקיי, אז נתחיל בביקורת חריפה(!) שכבר השמעתי בסקירה על Strong Girl Bong-Soon:
מה
הקטע
עם
יחסי
מרות
בדרום קוריאה?!
למה זה כל כך רומנטי שם? מה נסגר איתך, דרום קוריאה??
לפחות הפעם זה לא ניצול יחסי מרות.
כלומר, בבונג-סון היה ניצול ברור, כאן היחסים המתהווים בין הזוג נבנים מאוד בעדינות, בהיסוס וגישוש זהיר ומלא מבוכה. עדיין יחסי מרות! כלומר, עדיין כר פורה לניצול, שבנס הסתיים בסדר.
אפשר לטעון שלא התקיימו כאן יחסי מרות אמיתיים, כי ג'ין-שים הגיעה לעבוד כמזכירתו של ג'ונג-רוק לא לצורך העבודה עצמה, אלא כדי להתכונן לשחק בדרמה.
אבל:
ג'ונג-רוק לא ידע על הסידור המיוחד במהלך שלושת החודשים שעבד איתה, מבחינתו היא כוכבת עבר שמתכננת לחזור ללמוד משפטים ורוצה לצבור מעט ניסיון בשטח ולהרוויח קצת כסף לפני שתתחיל ללמוד.
מתקיימים ביניהם יחסי עבודה מלאים, בלי הנחות. היא באמת המזכירה שלו.
אז… עדיין יחסי מרות!
לפחות התרחשויות ה"דוש וטוב לו" שהיו בבונג-סון ונפוצים בהרבה סדרות לא חוזרות כאן. היחסים בין ג'ין-שים וג'ונג-רוק מתוחים בהתחלה, אבל לא בגלל שהוא מנסה להציק לה כדי לזכות בה. אז התנאים לקיום #דוש_וטוב_לו לא מתקיימים.
בסופו של דבר, אם נשווה את זה ליחסי מרות בסדרות אחרות, כאן אנחנו בצד הכי קל של הסקאלה, שלא כולל ניצול או דושיות, ואם דבר דומה היה מתרחש במציאות הוא לא היה פלילי. אני עדיין לא מרגיש בנוח עם ייצוגים כאלה במדיה, אבל בסדר. לפחות יצא לנו זוג חמוד נורא ומצחיק מאוד…
בקשר לתמות של הסידרה:
חוץ מהתמה של מחיר התהילה, הסידרה לא צוללת מאוד עמוק לתמות שלה. למרות שהיא כן נותנת להן את הכבוד הראוי להן. כשיש עיסוק במשהו רציני כמו בריונות, אלימות במשפחה או סטוקינג, הייצוג הוא מציאותי, מכבד, ולא מתחמק. את מעט הזמן שהסידרה משקיעה בתמות האלה, היא משקיעה כמו שצריך. התמה היחידה שבאמת מלווה את הסידרה לכל אורכה היא המחיר שג'ין-שים שילמה על הפרסום שלה.
אנחנו נחשפים לזה בכמה מובנים. היא התפרסמה בגיל מאוד צעיר, אז אף פעם לא הייתה בזוגיות. היא לא יכולה לאכול במקומות ציבוריים מחשש לחשיפה. וכו'. אני לא יודע כמה זה נאמן למציאות של כוכבות וכוכבים בקוריאה, אני מנחש שלא במאה אחוז, אבל זה בכל אופן כתוב ומיוצג בצורה מעניינת ונוגעת ללב.
לסיכום, בכל מה שקשור לכתיבה ועלילה, הסידרה עושה עבודה מצוינת בכתיבת דיאלוגים ואינטראקציות בין הדמויות, ועבודה סבירה עד טובה בייצוג התמות קצרות המועד שלה. העובדה ששני הפרקים האחרונים שלה מוקדשים במלואם רק למערכות היחסים בין הדמויות השונות הייתה מעניינת בעיני, ולא סטנדרטית. בדרך כלל העלילה הראשית תלווה את הסידרה ממש עד סופה, ואולי רק בדקות האחרונות יתנו לנו את השמאלץ שמגיע לנו וסגירה של כל היחסים הרומנטיים. כאן לקחו את הזמן לעשות את זה, וזה דווקא התאים לאופי הסידרה. אם כל העלילות הרציניות והכבדות הן מהסוג שבא ואז הולך, אין באמת סיבה שילוו אותנו גם בסיום.
זהו להפעם, נתראה בבורחנות של יום ראשון.
Yorumlar