בּוֹרְחָנוּת ליום שלישי, והפעם סקירה על הדרמה הרומנטית הייחודית Because This Is My First Life. ארס-פואטיקה, גירסת הדרמה הקוריאנית!

למי שלא מכיר.ה את הקונספט של בורחנות פעמיים בשבוע, הנה הסבר קצר.

1. חוקי הפורמט:

הסקירות שלי מתחלקות לארבעה חלקים:

א) חוקי הפורמט (You Are Here). אם זו לא הסקירה הראשונה שלי שאת.ה קורא.ת, ניתן לדלג.

ב) סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספוילרים.

ג) סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע.

ד) תגובה לפוסט ובה סקירת עלילה, עם ספוילרים למכביר.

2. סקירה כללית על הסידרה, בשאיפה בלי ספויילרים

א) מידע כללי:

הסידרה Because This Is My First Life היא דרמה רומנטית באורך 16 פרקים של בערך שעה ועשר דקות לפרק.
עלתה לראשונה לאוויר ב-9 באוקטובר 2017 והסתיימה ב-28 בנובמבר.
זכתה לרייטינג ממוצע של 3.5 אחוז, סביר ביחס לסדרה מסוגה בערוץ כבלים.
שודרה גם בוייטנאם, מלזיה, סינגפור, ובפיליפינים.
הסידרה לא זכתה בפרסים, והייתה מועמדת רק לפרס אחד, על פס הקול (הייתה צריכה לזכות לדעתי!).
שמה בקוריאנית מיתרגם ל-This Life Is Our First, דומה לשם שקיבלה בתרגום הרשמי, אבל המשמעות שלו קצת אחרת, מדברת ברבים ולא ביחיד. מעניין… מי פה יודע.ת קוריאנית? הנה: 이번 생은 처음이라
הכותבת היא יוּן נָאן-ג'וּנְג (Yoon Nan-joong) והבמאי הוא פָּארְק ג'וּן-הְוָוא (Park Joon-hwa). הוא גם ביים את Touch Your Heart שסקרתי בשבוע שעבר, שזה מעניין, כי אמנם שתי הסדרות שונות מאוד, אבל בשתיהן יש ביקורת רבה על קלישאות של דרמות קוריאניות.
הסידרה זמינה בנטפליקס, אבל רק עם כתוביות באנגלית או בערבית.

ב) למה בחרתי לצפות דווקא בה:

האלגוריתם של נטפליקס חוזר בגדול!

נטפליקס המליץ, ותפסו אותי השם המסקרן של הסידרה והתמונה שהתלוותה אליו. לא זו שבראש הפוסט, אלא תמונה קטנה שמופיעה בדרך כלל בחיפושים, של השחקנית הראשית ואחת משחקניות המשנה. הנה, זאת:

מימין לשמאל, השחקניות אִיסוֹם (תפקיד משנה מרכזי) וג'וּנְג סוֹ-מִין (שחקנית ראשית)

אני לא יודע מה בדיוק עורר את סקרנותי. אולי זה בגלל הבעות הפנים שלהן, שלא משדרות איזו מתיקות קיצ'ית. לא בטוח. זוגתי שירה לא רצתה לצפות בה, אז ראיתי אותה לבד, ונהניתי מאוד.

ג) תֶמוֹת ראשיות ועוד ענייני עלילה מעניינים, בתקווה בלי ספויילרים:

בואו נגיד את זה מיד: זו דרמה קוריאנית לא רגילה. גם בתמות בהן היא עוסקת, וגם בצורה שבה היא עוסקת בהן. כתבתי בהתחלה שהיא ארס-פואטיקה, וזה נכון, היא עוסקת בכתיבה של דרמות קוריאניות, ועושה זאת עם הרבה ביקורת, אבל בו בזמן עם אהבה גדולה לתחום ושימוש חכם בקלישאות שלו או בשבירה שלהן.

אז על מה מדובר?

קונפליקט עם ערכים מסורתיים: גם תמה די נפוצה בדרמות, ובה רצונותיו של הדור הצעיר בחופש והגשמה עצמית מתנגשים עם השמרנות שמאפיינת את החברה הדרום-קוריאנית. זו התמה המרכזית בסידרה.
כתיבה יוצרת: זו לא הדרמה היחידה שעוסקת בכתיבה. צפיתי בעוד כמה. זו לא תמה מאוד נפוצה, אבל יש כמה דרמות קוריאניות שסובבות סביב הנושא. ואם התמה הזו קיימת, היא בדרך כלל מרכזית יחסית, כמו כאן.
אלימות מינית והמחיר שהיא גובה: זו תמה שדיברנו עליה בהרחבה בסקירה של Something in the Rain, שם היא הייתה התמה המרכזית. פה היא לא המרכזית, אבל כן חשובה מאוד ומניעה חלקים גדולים של העלילה.
פמיניזם: יש לא מעט מסרים פמיניסטיים בדרמות קוריאניות, חלק יותר ברורים וחלק סמויים (אולי קשור לזה שכמעט כולן נכתבות בידי נשים?). אבל אני חושב שאף סידרה שראיתי עד היום לא מזכירה באופן מפורש את המילה "פטריארכיה" והסידרה הזו מזכירה אותה בדקה הראשונה של הפרק הראשון. ויש בה עוד כמה מסרים פמיניסטיים מאוד מובהקים, כמו שחרור מיני, לגיטימציה לאל-הורות, סולידריות נשית, ועוד.
קשיי העוני: תמה שחוזרת על עצמה בהמון דרמות קוריאניות, וגם כאן יש לה תפקיד מרכזי בעלילה.
סקסיזם במקום העבודה: זו תמה שראינו כבר בסידרה הקודמת של אותו במאי, שאותה סיקרתי שבוע שעבר, Touch Your Heart. הסידרה הזאת הרבה יותר נוקבת בביקורת שלה על החברה הקוריאנית, ובהתאם, גם הייצוג של התמה הזאת הוא הרבה יותר נוכח ומשמעותי (ומכעיס).

ד.1) דמות ראשית נשית:

ג'וּנְג סוֹ-מִין הפנומנלית בתפקיד יוּן גִ'י-הוֹ

לדמות קוראים יוּן גִ'י-הוֹ (Yoon Ji-ho), לשחקנית המצוינת והמקסימה שמשחקת אותה קוראים ג'וּנְג סוֹ-מִין (Jung So-min). נולדה בשנת 1989 עם השם קִים יוּן-גִ'י (Kim Yoon-ji). בשנת 2010 הופיעה לראשונה בטלוויזיה, בתפקיד משני בסידרה Bad Guy, וזכתה בפרס לשחקנית חדשה. ההופעה הבאה שלה בטלוויזיה, בסוף 2010, כבר הייתה בתפקיד ראשי בקומדיה רומנטית בשם Playful Kiss, שלא הצליחה בקוריאה, אבל הייתה להיט גדול בסין.

ב-2011 היא לקחה הפסקה קצרה ממשחק כדי להשלים את לימודיה באוניברסיטה לאומנויות, ולאחר מכן חזרה בכל הכוח ושיחקה בשלל סדרות וסרטים מז'אנרים שונים - קומדיות רומנטיות, דרמות, קומדיות אימה, וכדומה. בדרך היא זכתה בעוד כמה פרסי "כוכבת חדשה," "הזוג הכי טוב," ופרס "שחקנית הכי טובה בדרמה קצרה."

מאז ששיחקה ב-Because This Is My First Life הספיקה סו-מין לשחק בשני סרטים, שלוש דרמות, להגיש תוכנית רדיו במשך שנה, ולהשתתף בתוכנית ריאליטי-בידור מאוד מוזרה בשם Little Forest.

תחזיקו חזק רגע: הרעיון של Little Forest זה לקחת ילדים לקייטנה של יומיים ללא ההורים, בה הם מכייפים עם צוות התוכנית באיזה מתחם מגניב שכולל פינת חי, בית עץ, יער עם גשרים בין העצים, ושאר דברים מעניינים.

זה נשמע קצת מופרע, אבל קצת פחות תמוה לאור העובדה שסו-מין היא יועצת ילדים מוסמכת (לא הצלחתי להבין אם היא ממש פסיכולוגית, או שזו הכשרה קצרה וממוקדת יותר). יחד איתה בתוכנית מופיע עוד שחקן די מפורסם (הא!) שהוא גם יועץ ילדים מוסמך, איזה אחד בשם לִי סוּנְג-גִי (או לי סונג-קי? ההגייה של G בקוריאנית היא לפעמים כמו K). בכל אופן, באנגלית זה: Lee Seung-gi. ובלי קשר לאיך שנבחר להגות את שמו, סונג-גי הוא אחד השחקנים הכי מצליחים ופופולריים בקוריאה, אם נמדוד הצלחה בגובה השכר שהוא מקבל. הוא איפשהו בעשירייה הראשונה של שיאני השכר מבין השחקנים שם, לפעמים אפילו בחמישיה הראשונה, תלוי באיזו רשימה תסתכלו.

ג'ונג סו-מין עומדת להופיע בדרמה חדשה בתחילת 2021 בשם Monthly House אל מול השחקן קִים גִ'י-סוּק (Kim Ji-suk).

עומס יתר של חמידות מתוך Little Forest. אני לא יודע את שמות הילדים, אבל המבוגרים.ות מימין לשמאל: ג'ונג סו-מין, לי סונג-גי, פָּארְק נָה-רֶה (קומיקאית) ולִי סוֹ-גִ'ין (שחקן וגם שף)

ד.2) דמות ראשית גברית:

לי מין-קי המוכשר בטירוף בתפקיד נָאם סֵה-הִי

לדמות קוראים נָאם סֵה-הִי (Nam Se-hee), ומשחק אותו לִי מִין-קִי (Lee Min-ki). מין-קי הוא בן 35, דוגמן, זמר ושחקן. החל את קריירת המשחק שלו בשנת 2004, כשהיה בן 19, וכבר ב-2005 שיחק תפקיד ראשי בדרמת ספורט בשם Taereung National Village. בשנתיים אחר כך שיחק בעוד שתי דרמות, ואז עבר להתמקד בקולנוע, שם צבר פופולריות די מהר, משחק בסרטים עצמאיים ושוברי קופות לסירוגין. ב-2011 הוא ביסס את מעמדו ככוכב קולנוע מוביל בתפקידים הראשיים בשני סרטים מצליחים, סרט האקשן Quick, וסרט אימה-קומי-רומנטי בשם Spellbound. ב-Spellbound הוא שיחק אל מול סוֹן יֶה-גִ'ין, האלילה הנשגבת, עליה הרעפתי הערצה אינסופית (כלומר, בדיוק במידה הראויה לה) בסקירה של Something in the Rain.

עד שנת 2017 שיחק מין-קי בעוד כמה סרטים מצליחים, ואז חזר למסך הקטן עם Because This Is My First Life. מאז שיחק בעוד שני סרטים ושתי דרמות, עם דרמה נוספת שאמורה לצאת בתחילת שנה הבאה, ובסרט שיצא כנראה בסוף 2021 או תחילת 2022.

קריירת המוזיקה של לי מין-קי היא צנועה יותר מקריירת המשחק. הוא שר בפסקול של חלק מהדרמות המוקדמות בהן שיחק, שיתף פעולה בשירים בודדים עם מוזיקאים עצמאיים פה ושם, עד שב-2009 הוציא מיני-אלבום בשם No Kidding, עם שישה שירים. הסגנון שלו לא ממש הטעם שלי, אבל למי שרוצה לשמוע, הנה הסינגל היחיד שיצא מהמיני-אלבום, Eternal Summer.

ה) דמויות משנה:

דבר ראשון בואו ניתן כבוד לדמות הכי חשובה בסידרה:

ועכשיו כשהדמות הכי חשובה הוצגה, נמשיך. יש לנו עסק עם מערך דמויות מרכזיות לא סטנדרטי. אין לה זוג משני, יש לה אנסמבל של דמויות משנה משמעותיות, שהסידרה נותנת להן פוקוס וזמן מסך דומה לזה שבדרך כלל מושקע בזוג משני אחד. אז בואו נתחיל.

הדמות היא ווּ סוּ-גִ'י (Woo Su-ji), משוחקת מעולה(!) על ידי אִיסוֹם (Esom):

שמה האמיתי של השחקנית המתוקה הזו הוא לִי סוֹ-יוֹנְג (Lee So-young). לא הצלחתי לברר בוודאות מה מקור שם הבמה המוזר "אִיסוֹם," אבל ברית, עורכת הבלוג, מצאה רמזים לכך שזה קשור למילה הקוריאנית ל"פני תינוק," אז אולי זה קשור לפנים העגלגלות-חמודות שלה? לא יודע, נסייג בטל"ח ונעבור הלאה.

בכל אופן, היא בת 30, החלה את קריירת המשחק שלה בקולנוע ב-2010. הפריצה הגדולה שלה קרתה ב-2014 עם סרט המתח המצליח Scarlet Innocence, עליו הייתה מועמדת לחמישה פרסי "השחקנית הכי טובה," מתוכם זכתה באחד. היא גם זכתה בשני פרסי שחקנית הכי טובה ב-2018 על הסרט Microhabitat. הופעתה הראשונה בדרמה בטלוויזיה הייתה ב-Because This Is My First Life, ומאז היא שיחקה בעוד שני סרטים, ובתפקיד הראשי בשלוש דרמות. ב-2021 תככב בדרמה נוספת בשם Deluxe Taxi.

סִים ווֹן-סוּק (Sim Won-seok), משוחק מקסים בידי קִים מִין-סוּק (Kim Min-seok):

בן 30, השחקן החמוד להפליא הזה החל את קריירת המשחק שלו בדרמה המוזיקלית Flower Band בשנת 2012. הפריצה שלו הגיעה דרך תפקיד זוטר בדרמה הסופר מצליחה Decendants of the Sun ב-2016. באותה שנה גם שיחק בדרמה הרפואית The Doctors, עליה זכה בשני פרסי "שחקן חדש." הוא היה מועמד לפרס שחקן המשנה על תפקידו ב-Because This Is My First Life. הספיק לשחק בעוד שתי דרמות בתפקידי אורח, ובעוד שלושה סרטים (באחד מהם בתפקיד הראשי), עד שהתגייס לצבא לשירות חובה בסוף 2018. הוא השתחרר ביולי האחרון, ובספטמבר יצאו ידיעות על ליהוקו בדרמה חדשה, אבל לא מצאתי עליה יותר מדי מידע.

יָאנְג הוֹ-רָאנְג (Yang Ho-rang) בגילומה של קִים גָה-יוּן (Kim Ga-uen) בעלת החיוך המקסים:

השחקנית הקסומה הזו היא בת 31, הופיעה לראשונה על המסכים בסידרה Style ב-2009. מאז היא שיחקה רק בסדרות טלוויזיה, וכבר ב-2014 החלה להופיע בתפקידים משמעותיים, כחלק מהצוות העיקרי (כלומר, כמו פה, בזוג המשני או חלק מהאנסמבל העיקרי). מאז Because This Is My First Life הספיקה לשחק בעוד ארבע דרמות בתפקידים עיקריים, אבל עוד לא בתפקיד ראשי. בשנים 2013 ו-2014 הייתה מועמדת לכמה פרסי "שחקנית חדשה" אבל לא זכתה בהם.

פָּארְק בְּיוֹנְג-יוּן (Park Byung-eun) המעולה

מָה סָאנְג-גוּ (Ma Sang-goo), משוחק בידי פָּארְק בְּיוֹנְג-יוּן (Park Byung-eun) המצוין:

בן 43, החל את הקריירה שלו בתפקידים זעירים בסדרות טלוויזיה בשנת 2000. זכה להכרה רחבה לראשונה על תפקידו בסרט The Pit and the Pendulum ב-2008. הוא שיחק בלא מעט סרטים וסדרות במהלך השנים, אבל רק ב-2016 קיבל לראשונה תפקיד ראשי, בסרט One Line. בהיותו שחקן משנה מבוקש למדי, הספיק לשחק בעוד שבע דרמות מאז Because This Is My First Life, וגם בחמישה סרטים. ועברו רק שלוש שנים מאז, כן?

בין הדרמות בהן השתתף לאחרונה נמצאת גם Kingdom, סידרה היסטורית-עם-זומבים שהיא אחת מהדרמות היקרות שהופקו בדרום קוריאה. בדצמבר הקרוב יעלה לאקרנים סרט בו הוא משחק תפקיד משנה מרכזי, Seo Bok שמו, בכיכובם של כוכבי העל גוֹנְגְ יוּ (זוכרים.ות אותו מהסקירה על Coffee Prince?) ופָּארִק בוּ-גוֹם.

3. סיכום והמלצת צפייה או אזהרה להימנע:

בהחלט ממליץ! לכו לראות עכשיו! סידרה מצחיקה, חכמה, מרגשת, מתוחכמת. היא מציגה דמויות עמוקות ומעניינות, דילמות מציאותיות לצד סיטואציות קומיות מוגזמות ומצחיקות מאוד, ולי לפחות היא נשארה בלב ובמחשבות הרבה אחרי שצפיתי בה.

היא תהיה יותר מעניינת למי שצפו בהרבה דרמות קוריאניות לפני כן, ויוכלו לזהות את החתרנות שלה, אבל גם בלי להכיר את הז'אנר כל כך, אפשר מאוד להנות ממנה.

מעבר לזה, איכות הכתיבה וההפקה ממש מצוינות. זו לא סידרה מאוד שאפתנית, אבל כל מה שהיא עושה, היא עושה טוב. הדיאלוגים שלה מצחיקים ומדויקים, הלוקיישנים והתפאורה מתאימים בדיוק לסיטואציות שמתרחשות בהם, זוויות הצילום יצירתיות אבל לא מבלבלות, והעריכה מעולה, מקפיצה אותנו בין זוויות וסצנות בדרכים מעניינות.

ונתעכב רגע על הפסקול ועיצוב הסאונד של הסידרה, שעשויים מצוין. המוזיקה מתאימה את עצמה לסיטואציות ולא מעצבנת אף פעם, והסידרה גם עושה שימוש מאוד מוצלח באפקטים קוליים. היא דואגת להכניס קולות מטופשים כדי להדגיש כל מיני סיטואציות, מתנהגת לפעמים כמו קומדיה קיצ'ית במיוחד. נגיד, אם מישהו ננזף אנחנו נשמע אפקט קולי קצר של כלבלב מיילל, או אם מישהי מגלה אומץ יוצא דופן, נשמע שאגת אריה.

זה, בשיתוף עם אפקטים ויזואליים שמופיעים מפעם לפעם, מתחבר לביקורת שיש לסידרה על דרמות קוריאניות, אבל גם מראה את האהבה של היוצרים לז'אנר. מצד אחד, הסידרה עושה שימוש באלמנטים היותר מוזרים של דרמות קוריאניות ואף לועגת להם, ומצד שני, היא מראה לנו איך שימוש מושכל באלמנטים האלה יכול דווקא להיות מתוחכם ויעיל, ולהוסיף להנאה שלנו מהצפייה.

לסיכום, זו אחת הדרמות היותר טובות שראיתי, ואני מאוד ממליץ עליה.

ד) סקירת עלילה על Because This Is My First Life

|||| סכנה, ספויילרים! ||||

כמו בסקירות קודמות, אתחיל בתיאור הרקע של הדמויות, אז נעבור על העלילה, ובסוף כמה נדבר על מה שעניין אותי במיוחד בסידרה.

*******אזהרות טריגר********

אלימות מינית, האשמת קורבן, הטרדה מינית, בריונות, סלאט-שיימינג

הדמויות

נתחיל בהצגת שתי הדמויות הראשיות

יוּן גִ'י-הוֹ (Yoon Ji-ho), בגילומה של ג'וּנְג סוֹ-מִין, היא עוזרת-תסריטאית של דרמות קוריאניות. הפרק הראשון מציג בפנינו בהרחבה רבה את הרקע המשפחתי והמקצועי שלה, ועוסק ברובו בה. היא גדלה בבית שוביניסטי, שבו אחיה הקטן קיבל את כל תשומת הלב מאביה, ברמה שבכל יום הולדת שחגגו לה, אחיה היה זה שמכבה את הנרות, וכאילו גונב לה את הזכות להביע משאלה. הפעם הראשונה שזכתה לכבות בעצמה את נרות היומולדת שלה הייתה בגיל 20, כשחגגה מחוץ לביתה, עם שתי החברות הכי טובות שלה.

המשאלה שלה הייתה אחת: להיות כותבת.

ג'י-הו מביעה את המשאלה שלה אחרי שכיבתה את הנרות, וחברה שלה מרחה לה קצת קצפת על האף.

עלילת הסידרה מתחילה עשר שנים לאחר מכן, ביום הולדתה השלושים. היא בדיוק סיימה לערוך תסריט כך שכל התוכן השיווקי ישתלב איכשהו בעלילה. זו עקיצה ברורה מאוד לכמות ההיסטרית של תוכן שיווקי שיש בדרמות קוריאניות מודרניות. כתבתי הסבר קצר על היחס המיוחד של דרמות קוריאניות לתוכן שיווקי בסקירה של שבוע, על Touch Your Heart (של אותו במאי), שגם היא מותחת ביקורת על הנושא. כמובן שזה לא מונע מהסידרה מלהכיל את אותן כמויות מטורפות של תוכן שיווקי, כן?

מסתבר שג'י-הו עבדה עכשיו איזה שלושה חודשים בבית (או שזה המשרד?) של התסריטאית של הדרמה אותה כתבה, ולא הלכה הביתה כל הזמן הזה. בתמונה הנ"ל ניתן לראות את המזוודה שלה בצד ימין…

היא חוזרת לבית שהיא חולקת עם אחיה הקטן. הבית נרכש על ידי אביה, אבל היא שילמה את המקדמה עליו, וגם את כל תשלומי האחזקה שלו לאורך השנים. זה לא הפריע לאביה לרשום את הבית על שם אחיה, כי היא אישה. בכל אופן, כשהיא מגיעה הביתה היא תופסת את אחיה במיטה עם אישה. התגובה שלה היא מוזרה ומשעשעת: היא פשוט נמלטת מהבית בצרחות, ואחיה נאלץ לרדוף אחריה ברחובות כדי לספר לה שהוא נשוי ואשתו הטרייה כבר בהריון. אף אחד לא טרח להודיע לג'י-הו, כמובן...

אביה, איך לא, מאושר שבנו נשוי והולך להיות אבא בקרוב, ולא מבין למה בתו לא רוצה להישאר ולגור באותה דירה עם זוג שרק התחתן ומצפה לתינוק. היא יוצאת לשתות עם שתי חברותיה (עוד מעט נדבר עליהן), שמשכנעות אותה ללכת ולדרוש שאחיה ואשתו יעזבו. הבעיה היא שבדיוק כשהיא מגיעה הביתה (שיכורה), ומנסה להתעמת עם אביה, גיסתה מודיעה למשפחה שהיא נושאת בבטנה בן.

ג'י-הו, שאת המונולוג הפנימי שלה אנחנו שומעים.ות כל הזמן במהלך הסירה, פשוט אומרת לנו: Game Over.

בכל הזמן הזה נראה שאף אחד לא זכר שיש לה יום הולדת בכלל. אבל מסתבר שאמא שלה זכרה, כי היא מביאה לה לחדר מרק אצות, וגם נותנת לה כסף שהיא שמה בצד בשבילה, כדי לעזור. נכון אמרנו שאחת מהתמות של הסידרה היא פמיניזם? אז ג'י-הו מעזה להגיד (כבר בפעם השניה באותו פרק) את המילה "פטריארכיה". או ליתר דיוק:

אחרי שאמה הולכת היא פותחת את המעטפה עם הכסף ומגלה שיש בה בערך 300 אלף וון. כלומר, בערך 270 דולר. המשפט הבא שאנחנו שומעים מהמונולוג הפנימי שלה הוא "רק חבל שלאמא אין שום מושג איך העולם באמת עובד."

בקיצור, ג'י-הו צריכה לעזוב את הבית ואין לה גרוש על הנשמה.

עכשיו נעבור לדמות הגבר הראשית בסידרה, נָאם סֵה-הִי (Nam Se-hee), בגילומו של לִי מִין-קִי. הוא המפתח הראשי ו-CTO בחברת הסטארט-אפ בה הוא עובד. הוא מאוד אנליטי וקורקטי כל הזמן, מראה מעט מאוד התחשבות ברגשות או רצונות של אנשים אחרים. כן חשוב לו לנהוג "נכון" בכל סיטואציה, אבל מתוך תפיסה של סדר, נימוס והיגיון, לא מתוך רצון להיות נחמד או משהו. אנחנו נחשפים אליו לראשונה באותו בית-קפה-מסעדה שבה יושבות ג'י-הו וחברותיה אחרי שהיא גילתה שאחיה התחתן ומצפה לתינוק. הוא מודיע לדייר שלו בדירה שהם חולקים, שהוא מגורש מהדירה בהתאם לתנאי החוזה ביניהם. בהתאם למסורת של דרמות קומיות, מופיעים לנו עזרים ויזואליים על המסך תוך כדי שסה-הי מונה את הפרות החוזה של הדייר לשעבר שלו.

מסתבר שהדייר לא רק שהפר את התנאים המאוד נוקשים של החוזה, הוא אף הגיע הביתה שיכור מאוד, ועשה פיפי במקרר. אז סה-הי מגרש אותו, ועכשיו הוא צריך דייר חדש.

מילה על הדירה של נאם סה-הי: סה-הי הוא מה שנקרא "עבד משכנתא." הוא רכש את הדירה, היקרה מאוד, עם משכנתא לשלושים שנה, ומתכנן לחיות כל חייו בדירה וגם למות בה. הוא מחשב בקפדנות את הוצאותיו, והגיע למסקנה שהוא חייב דייר שישלם לו 300 דולר בחודש (או המקבילה של זה במטבע קוריאני) כדי שלא ייכנס לחובות.

הדרישות מהדייר של נאם סה-הי: 1) לדאוג למטלות הבית ואחזקתו, 2) לדאוג למחזור האשפה, 3) לטפל בחתולה.

עכשיו בואו נדבר רגע על נטייתו המינית של נאם סה-הי.

הופה, תודו שלא ציפיתם.ן לזה, הא?

אז ככה. הוא דמות שהיה לי קשה לפצח. בהתחלה חשבתי שהוא א-מיני, בגלל שהוא מראה אפס עניין בנשים ואפס הבנה במערכות יחסים. עמיתיו בחברה חושבים שהוא הומו או א-מיני ואף מתערבים על כך, אבל גם להומוסקסואליות פוטנציאלית אין שום ביטוי או רמז בהתנהגות שלו. זה לא שהוא ביישן ולכן אין לו מערכת יחסים, הוא ממש לא מתבייש להגיד את שעל ליבו. הוא באמת לא מעוניין. וזה לא ברמה שאנחנו רואים לפעמים בדרמות קוריאניות של "הוא עסוק מדי ולא מעוניין, אבל החן והמתיקות של הגיבורה שבו את ליבו". לא. הוא לא מתרשם מיופיה, לא מזכה אותה ביחס מיוחד על היותה חמודה מאוד (והיא באמת חמודה מאוד!), ולא מראה משיכה כלפיה. לא בהתחלה, בכל אופן.

באיזשהו שלב מתגלה שהייתה לו מערכת יחסים משמעותית מאוד בעברו, אקסית מיתולוגית של ממש (נגיע לזה אחר כך). זה היה הזמן שבו התחלתי לחשוב שאולי הוא דמיסקסואל, וזו המסקנה שאתה יצאתי בסוף הסידרה.

למי שהמושג לא מוכר להם.ן, דמיסקסואליות היא משיכה מינית שתלויה בחיבור רגשי, ונמצאת על הרצף הא-מיני. כלומר, דמיסקסואל.יות לא יחוו משיכה מינית לאנשים אלא לאחר שיש ביניהם.ן חיבור רגשי משמעותי. כלומר, סה-הי היה צריך להכיר את ג'י-הו ולחבב אותה מאוד לפני שהחל להימשך אליה.

עד כאן על נטייתו המינית של נאם סה-הי.

רק אציין שזו הדרמה הקוריאנית היחידה שראיתי שבה המילה "א-מיני" בכלל מוזכרת.

רק אומר.

בואו נמשיך בסקירה.

נעבור להציג את דמויות האנסמבל

יָאנְג הוֹ-רָאנְג (Yang Ho-rang) בגילומה של קִים גָה-יוּן (Kim Ga-uen) המתוקה, היא חברת ילדות של ג'י-הו, ונמצאת כבר איזה שבע שנים בזוגיות עם סִים ווֹן-סוּק (Sim Won-seok), שמשוחק מקסים בידי קִים מִין-סוּק (Kim Min-seok). הו-ראנג מאוד רוצה להתחתן ולהפוך לאמא, אבל וון-סוק הקים סטארט-אפ, ולא רוצה להתמסד לפני שירוויח כסף. הזוג רב הרבה והו-ראנג שוקלת פרידה כל פעם, אבל הם תמיד מתפייסים לפני. הו-ראנג עובדת בתור מנהלת משמרת במסעדה יוקרתית כבר הרבה זמן, כדי לפרנס את וון-סוק עד שהחברה שלו תמריא.

וון-סוק (מימין) והו-ראנג באחד מהזמנים הפחות טובים שלהם

ווּ סוּ-גִ'י (Woo Su-ji), בגילומה המצויין של אִיסוֹם (Esom), היא עוד חברת ילדות של ג'י-הו. עובדת בתור מנהלת השקעות בחברת פיננסים. אנחנו פוגשים אותה ואת הו-ראנג לראשונה כשג'י-הו מספרת להן על אחיה ואשתו החדשה. מהרגע שהיא מוצגת לנו, ברור שהיא הסמן הפמיניסטי והמרדני של הסידרה. חלומה בחיים הוא להיות "הבוס". לא משנה איפה. היא מציינת שזה לא הוגן ואף מיושן לצפות מג'י-הו לעזוב את הבית בגלל אחיה, ומתוסכלת מהגישה השמרנית של המשפחה של חברתה. מאוחר יותר בפרק אנחנו גם לומדים שהיא נוהגת ללכת בלי חזיה לפעמים (הו האימה!). בהמשך גם נגלה שהיא סובלת מהטרדה מינית מתמשכת במקום העבודה שלה, שמתבטאת בהערות לא ראויות על הלבוש והמראה שלה, בעיקר ממנהל אחד, אבל בשתיקה וקבלה של כל שאר העובדים בסביבתה.

הו-ראנג נחרדת(!) לגלות שסו-ג'י הולכת בלי חזיה. סו-ג'י עצמה לא מתרגשת.

מָה סָאנְג-גוּ (Ma Sang-goo), משוחק מעולה בידי פָּארְק בְּיוֹנְג-יוּן, הוא המייסד והמנכ"ל של החברה בה עובד סה-הי, שנקראת על שם האפליקציה שלה, Don't Marry, Date. אפליקציית היכרויות. בהתחלה אנחנו לא יודעים עליו יותר מדי, פרט לזה שהוא מנהל את החברה שלו בגישה חברית עם עובדיו, ולא באופן המאוד נוקשה ורשמי שהתרגלנו לראות בהרבה סדרות קוריאניות אחרות שבהן מוצגים חיי משרד. הוא גם זה שסידר לסה-הי את הדייר הקודם, נגיע עוד מעט לתיאור העלילה ונרחיב על זה.

המנכ"ל סאנג-גו מתבדח קצת על חשבונו של סה-הי

פירוט וניתוח העלילה

אוקיי, אז מבנה העלילה של הסידרה הוא די סטנדרטי, כנראה בכוונה. בפרק הראשון מוצגות לנו כל הדמויות והקשרים ביניהן, מוצגות לנו הבעיות העיקריות של כל הדמויות, ומתחילה העלילה הראשית והעלילות המשניות. הסידרה מבהירה לנו שהיא עושה שימוש בכמה קלישאות מאוד מוכרות של דרמות קוריאניות, בלי שום ניסיון להסוות אותן, ולטעמי זה נעשה בכוונה כדי לעקוץ את הז'אנר על כמה שהוא צפוי לפעמים.

אז מה קורה פה בעצם? יש לנו עלילה ראשית ושתי משניות:

עלילה ראשית: מאבקה של יון ג'י-הו לצאת ממצב הביש אליו נקלעה, ומערכת היחסים בינה לבין נאם סה-הי.
עלילת משנה: הזוגיות הלא פשוטה של וון-סוק והו-ראנג.
עלילת משנה: קשייה של וו סו-ג'י במקום העבודה הסקסיסטי שלה, והזוגיות הלא שגרתית שנוצרת בינה לבין סאנג-גו.

העלילה הראשית: יון ג'י-הו ונאם סה-הי

אז כאמור, ג'י-הו צריכה למצוא מקום לגור בו, והיא מרוששת לגמרי. היא גם לא יכולה לקבל הלוואה מהבנק, כי היא פרילאנסרית במקצוע שלא משלם הרבה. היא מתחילה לחפש דירה, אבל יכולה לעמוד רק בתשלומים מאוד נמוכים. הסידרה מספקת לנו רצף סצנות שמראות אותה בודקת דירות מחרידות, והיא די מיואשת.

זה לא באמת חלון, זו מסגרת עם ציור של חלון בתוכה! עם מתווך הדירות, בדירה זעירה ומסריחה.

במקביל, סה-הי בדיוק גירש את הדייר שלו, וזה משבש לו את העבודה. הוא מסרב להישאר שעות נוספות, כי אין מי שיטפל בחתולה, ואין מי שימיין את האשפה למחזור וישים אותה בפחים בזמן לאיסוף. הוא עיגן בחוזה העבודה שלו את זכותו להימנע משעות נוספות במצב כזה. כאן מתחיל רצף אירועים שבסופו מוצאת עצמה ג'י-הו עוברת לגור כדיירת בדירתו של סה-הי:

המנכ"ל של סה-הי, סאנג-גו, יוצר קשר עם חבר זוטר שלו ללימודים, וון-סוק, לראות אם הוא מכיר מישהו שמחפש דירה זולה עם כניסה מיידית.
וון-סוק חושב שסה-הי הוא אישה משום מה, אז שואל את בת זוגו הו-ראנג אם היא מכירה מישהי, והפלא ופלא, חברתה הטובה ג'י-הו בדיוק מחפשת!
בגלל שסה-הי מחפש דייר באופן מיידי, ג'י-הו מוצאת את עצמה גרה בחדר הפנוי בדירתו עוד באותו יום, בלי לפגוש אותו בכלל!
סה-הי חיפש בחברי הפייסבוק של וון-סוק את השם של ג'י-הו ומצא שם איזה בחור עם שם זהה לשלה (בסקירות קודמות כבר דיברתי על זה שיש המון אנשים בקוריאה עם שמות דומים או זהים, בעיקר בסקירה על My Mister).
ג'י-הו, לעומת זאת, מקבלת תמונה של כל החברה של סה-הי דרך חברתה הו-ראנג, שאומרת "סה-הי עומדת ליד המנכ"ל". העניין הוא, שליד המנכ"ל עומדת גם העובדת היחידה בחברה, יוּן בוֹ-מִי, שמשוחקת על ידי שחקנית מאוד חמודה בשם… יון בו-מי. כן, הם נתנו לדמות את השם של השחקנית…

נראה אם תצליחו לזהות מי בתמונה זו יון בו-מי. רמז: היא לובשת ורוד.

הבלבול מתאפשר בגלל שכל התקשורת בין השניים לפני המעבר לדירה היא דרך הודעות טקסט. הסידרה גם עושה טריק משעשע, היא מראה לנו איך ג'י-הו מקריאה לעצמה בראש את הודעותיו של סה-הי בקול של אישה, והוא מקריא לעצמו את ההודעות שלה בקול של גבר.

גם אחרי המעבר, סה-הי קם מאוד מוקדם בבוקר ועובד עד מאוחר בלילה, אז הם לא נפגשים בדירה. אבל הוא מאוד מרוצה מתפקודה של ג'י-הו בתחזוקת הבית, ומחליט לחתום איתה חוזה לאחר שבוע ניסיון. גם חתימת החוזה נעשית תוך כדי בלבול (ג'י-הו נותנת ליון בו-מי את החוזה החתום בטעות, אז סה-הי חותם עליו ומשאיר אותו בבית אחר כך).

#קלישאה: כל התהליך הזה הוא מימוש של קלישאה שחוזרת על עצמה בדי הרבה דרמות, בעיקר דרמות ותיקות יותר: רצף טעויות שמוביל למגורים משותפים של הגיבור והגיבורה. הדרמה הכי ותיקה שבה אני אישית נתקלתי בזה היא הלהיט הנוסטלגי Full House מ-2004, דרמה שהייתה חלק משמעותי מהצלחת הגל הקוריאני בשלבים המוקדמים שלו.

בכל אופן, הזוג שלנו כן נפגש במהלך הפרק הראשון, אבל בלי לדעת שהם בעצם גרים יחד. החברה של סה-הי חוגגת את השקת גירסה 2.0 של האפליקציה שלה באותה מסעדה שבה חוגגת הפקת הדרמה בה עבדה ג'י-הו את סיום הצילומים. ג'י-הו הגיעה מגונדרת במיוחד, כי היא רוצה להתוודות על אהבתה לעוזר הבמאי של ההפקה, בו היא מאוהבת כבר שלוש שנים.

היא וסה-הי שניהם אוהבים מאוד כדורגל. הוא יצא החוצה מהמסעדה כדי לצפות במשחק חשוב בטלפון, וג'י-הו יוצאת לשאוף אוויר רגע ומבחינה בזה, בדיוק כשיש גול. הם מתחילים לדבר על כדורגל, ותוך כדי, עוזר הבמאי יוצא החוצה לדבר בטלפון והם מדברים עליו. ג'י-הו מרגישה בנוח לחלוק עם סה-הי את רגשותיה כי הוא אדם זר, ואז (הפתעה!) מגיעה למסעדה בת הזוג של עוזר הבמאי, וג'י-הו קולטת שהוא בעצם תפוס.

לקראת סוף הפרק הראשון אנחנו זוכים לראות נשיקה! אין צורך לחכות אינסוף פרקים עד שהזוג יתנשק! ג'י-הו מנשקת את סה-הי בלי שום אזהרה מוקדמת, כי הוא אדם זר שניחם אותה ברגעי המצוקה שלה, והיא חושבת שלא תראה אותו יותר אף פעם. ראוי לציין שזו הנשיקה הראשונה שלה.

בפרק השני, די מהר הזוג מגלה שהם בעצם גרים יחד, ואחרי שההלם הראשוני שוכח, הם דווקא בסדר עם זה. אבל אמא של סה-הי מגלה שיש לו שותפה, והיא מכריחה אותו לפנות את ג'י-הו. הרי לא יעלה על הדעת שגבר ואישה יהיו שותפים לדירה!

זה קורה בדיוק כשג'י-הו דווקא הייתה "על הגל", מה שנקרא. הבמאי של הדרמה האחרונה שלה אהב את הרעיון שלה לדרמה חדשה ומקורית, ונתן לה את תפקיד הכותבת הראשית. עוזר הבמאי בו הייתה מאוהבת יהיה הבמאי של הדרמה. זה קצת מבאס שמסתבר שיש לו חברה, אבל לפחות יש ביניהם יחסי עבודה טובים…

במהרה מתברר שהם מביאים את הכותבת הראשית של הדרמה הקודמת להיות "עוד כותבת ראשית", ולמעשה נותנים לה להשתלט על הפרויקט. שם אנחנו נחשפים קצת לתהליך הכתיבה של דרמה (גרועה), ואיך התסריטאית הוותיקה יותר מתאמצת לשלב את כל הקלישאות של אופרות הסבון של פעם בדרמה המתהווה, תוך כדי רמיסה של הרעיונות המקוריים של ג'י-הו. דמויות שהן אח ואחות בלי לדעת, וההוא האבא של ההיא בלי שהוא יודע מזה, וכל מיני קשקושים כאלה. אז עכשיו ג'י-הו היא בלי דירה, ובעבודה היא נדחפת למקום משני בדרמה שהיא הגתה. זה מוביל לפיצוץ עם הכותבת הוותיקה.

במקביל, ג'י-הו נאלצת לישון באיזה מחסן של ההפקה, וסה-הי שוב לבד בביתו, ואין מי שימיינו לו את הזבל וידאגו לחתולה ולאחזקת הבית.

אז נכון אמרנו שאלימות מינית היא תמה משמעותית בסידרה? אז הנה המופע הראשון שלה. עוזר הבמאי מגיע למחסן שיכור, מנסה לשכנע אותה להתנצל בפני הכותבת הבכירה ואז תוקף אותה. היא מצליחה להדוף אותו, פוצחת במונולוג זועם, מטיחה בו שהעובדה שלא דאג למעמדה בעבודה כפי שהבטיח, שיחק ברגשות שלה ופלירטט איתה שלוש שנים אפילו שיש לו חברה, ואז עוד תקף אותה? זה מילא! זה לא הדבר הכי גרוע! מה שהכי נורא זה שעכשיו אין לה איפה לישון!

זו סצנה שוברת לב. ג'י-הו בעצם אומרת, בין המילים, שכל שאר הדברים היו מהסוג שהיא תבליג ותקבל כחלק מחוסר הצדק של החיים, אבל זה שעכשיו אין לה איפה לישון כי המחסן המעופש עם הספה הלא נוחה שבו הפך למסוכן, זה מה ששבר אותה. צפיתי בסצנה שוב בשביל לכתוב את הסקירה, וכמעט בכיתי בקטע הזה...

אחרי שעות של הליכה ברחובות ובכי, ג'י-הו מוצאת את עצמה ליד הבניין של סה-הי. הוא בדיוק מגיע הביתה מהמכולת (באמצע הלילה כי יש משחק כדורגל), ומזמין אותה פנימה. הם צופים יחד במשחק, וכשהוא מביט בפיג'מה שלה היא אומרת לו שהיה לה חלום רע אז יצאה להסתובב.

אז הוא שואל אותה, אם אולי יש לה זמן, אם היא רוצה להתחתן איתו.

בייאושה, היא אומרת מיד כן, ורק אז מתעשתת, ודי מהר נמלטת מהדירה במבוכה וחשש, שאלה כזו כמה שעות אחרי תקיפה מינית, גם אני הייתי נבהל כנראה…

לפני שהיא עוזבת סה-הי מציע לה לישון בחדר שלה לשעבר, וכשהיא בחוץ ומחפשת מונית הוא שולח לה הודעת טקסט ובה כותב שהציע את זה כי אין מוניות בשעה הזו באזור. אז היא חוזרת לדירה וישנה בחדר הפנוי.

למחרת סה-הי מסביר לה שהוא הציע להתחתן איתה כי זה "סוגר לו פינה", לא כי הוא מחבב אותה או משהו כזה. אמו תפסיק להציק לו ולארגן לו דייטים, וג'י-הו תוכל לחזור לגור בדירה תחת אותם תנאים עליהם הסכימו מראש. היא תשלם לו את שכר הדירה שהוא צריך, תדאג לחתולה ולתחזוקה הבית. היא מסרבת, ועוברת לגור עם חברתה סו-ג'י.

אחרי זה מתרחשת אחת הסצנות המכעיסות בסידרה, בעיקר כי היא מרגישה כל כך סבירה. התסריטאית הראשית של הדרמה מתנצלת בפני ג'י-הו, ומשכנעת אותה לצאת לשתות איתה, רומזת שיהיו רק שתיהן. כשהן מגיעות למסעדה, ג'י-הו מגלה להפתעתה את הבמאי ואת עוזר הבמאי שתקף אותה מחכים שם.

כל השלושה מנסים לשכנע את ג'י-הו לסלוח לעוזר הבמאי, ומספרים שנזפו בו. ג'י-הו בהתחלה משותקת ומזועזעת, אבל אז מתעשתת ומתחילה לשאול, "רגע, על מה בדיוק נזפתם בו?" הם מסרבים להגיד מה בדיוק הוא עשה, רק שהתנהג לא יפה…

כשהיא אומרת במפורש שהוא תקף אותה מינית והיא הקורבן, מתחילה מסכת של "את מגזימה", ו"אין צורך במילים חזקות כאלה". היא לא נסוגה, ואומרת את כל מה שיש לה, בלי פחד.

הבמאי מתעצבן עליה ומזכיר לה שבלעדיהם הדרמה שלה לא תצא לאור. היא אומרת שהיא יודעת את זה, ולכן פורשת מכתיבה. ג'וּנְג סוֹ-מִין מספקת כאן תצוגת משחק מרשימה, מעבירה בשפת גוף והבעות את שלל הרגשות של ג'י-הו במהלך הסצנה. מפחד ושיתוק, דרך כעס ותרעומת, ועד אכזבה מרה מאנשים אותם חשבה לחבריה. מיד אחרי זה היא הולכת להשתכר עם שתי חברותיה הטובות, שגם גוררות אותה לקריוקי.

התשובה של ג'י-הו כשאומרים לה ש"קורבן" זו מילה חריפה מדי בשביל הסיטואציה.

מיד אחרי שעוזר הבמאי אומר שלקרוא למה שעשה "תקיפה מינית" זו הגזמה. ג'י-הו כבר לא משותקת מפחד.

לאור כל הנ"ל, לג'י-הו ברור שהיא לא הולכת להרוויח הרבה כסף בקרוב. אז אחרי כל מיני התפתלויות של העלילה, ואחרי שהיא כמעט עוזבת את סיאול חזרה לעיר מגוריה, היא מציעה לסה-הי להתחתן איתה בכל זאת. תחת חוזה לפיו הם לא יצטרכו לקיים שום יחסים רומנטיים או מיניים, ויתגרשו לאחר שנתיים. כל התהליך סביב ההודעה למשפחות והחברים.ות על החתונה הוא מצחיק להפליא, אבל גם לא מפספס הזדמנות לצחוק ולהעביר ביקורת על סצנות דומות בדרמות בהן מעורב חוזה נישואין מהסוג הזה, או מגורים משותפים שמתחילים בטעות. וכמובן, ביקורת רבה על השמרנות של החברה הקוריאנית.

הנה, הנה, א-מיניות מוזכרת בדרמה קוריאנית!!

#קלישאה: הכלי העלילתי של חוזה נישואין מסיבות כלכליות ו\או כדי להקל את הלחץ מהמשפחה הוא כלי שנעשה בו שימוש בכמה וכמה דרמות. ברוב הסדרות בהן הקלישאה מופיעה, החוזה הוא מרכיב מרכזי בעלילה, בדיוק כמו בסידרה הזאת, והשלב שבו הזוג מודיע על הנישואין מלא בתגובות מצחיקות.

החלק המעניין בכל התהליך הזה הוא ההתנהגות של אימה של ג'י-הו. היא מאופיינת כעקרת בית כנועה, אבל אנחנו גם יודעים שהיא תמיד הייתה בצד של ג'י-הו כנגד הפטריארכיה, ופתאום היא מערימה קשיים. מסתבר שהיא פשוט דואגת שמא בתה "תגמור כמוה," ותוותר על חלומותיה. זה מגיע לשיא בסצנה נוגעת ללב בחתונה (שאמא של ג'י-הו התעקשה לקיים למרות שהזוג לא רצה) - כשג'י-הו מוצאת מכתב שאמא שלה כתבה לסה-הי ובו היא מספרת לו על הקשיים שבתה התמודדה איתם במאבקה להפוך לתסריטאית למרות התנגדות אביה, ומבקשת ממנו לאפשר לה לחזור לכתוב אם היא אי פעם תרצה בזה. סה-הי מגלה רגישות רבה בסצנה הזו, ואומר שיהיה לצידה ויתמוך בה. הוא מתכוון לתמיכה במעמד החתונה, אבל המשמעות של המחווה לג'י-הו היא גדולה יותר. במונולוג הפנימי שלה היא אומרת "משהו לא פשוט בכלל התחיל". אחרי טקס החתונה, סה-הי אומר לחותנת שלו שהוא לא יבטיח לשמור על ג'י-הו או לעשות אותה מאושרת, כי הוא לא חושב שזה משהו שבכוחו לעשות, אבל הוא כן מבטיח לתמוך בה במה שתחליט לעשות. האמא שמחה לשמוע.

אני רק רוצה לציין שאת אמא של ג'י-הו משחקת אחת משחקניות המשנה הכי עסוקות ומוערכות בקוריאה כיום, קִים סוּן-יוֹנְג (Kim Sun-young), שזכתה השנה בפרס לשחקנית המשנה על משחקה בדרמה הסופר מצליחה Crash Landing On You. האישה הזאת מדהימה בכל תפקיד שיתנו לה…

קִים סוּן-יוֹנְג בתפקיד אמא של ג'י-הו, קצת מופתעת לגלות שסה-הי אף פעם לא טעם מרק נחש.

בואו נתמצת קצת.

כל הנ"ל קורה בערך עד לאמצע הפרק השישי. אחריו מתרחשים כל מיני אירועים שדרכם אנחנו רואים עוד ביקורת על החברה הקוריאנית ועל קלישאות של דרמות, לא אמנה את כולם. סתם כמה אירועים משמעותיים:

אמו של סה-הי מעבידה את ג'י-הו בהכנות של כיבוד לאזכרה לסבתו, מעצבנת את סה-הי על הדרך, ובתהליך אנחנו לומדים על מחלת "הכלה הטובה מדי," תופעה נפוצה (לפחות על פי חברותיה של ג'י-הו) בה כלות צעירות מבטלות את עצמן בפני החותנת כדי למצוא חן בעיניה. כדי לפצות את ג'י-הו, סה-הי רוצה לשלם לה, אבל היא כועסת עליו (עזבו למה), אז שולחת אותו להכין קימצ'י עם אמא שלה בעיירת הולדתה. אחת הסצנות המצחיקות, אמא שלה וחברותיה מטרטרות אותו עד שהוא כמעט מתמוטט...
סו-ג'י וסאנג-גו מגלים על הסדר הנישואין המזויף של הזוג (למי שהספיקו כבר לשכוח - סו-ג'י היא חברת ילדות של ג'י-הו, וסאנג-גו הוא מנכ"ל החברה של סה-הי). בשיחות ה… נקרא לזה נזיפה, המתקיימות בין החברות ובנפרד בין סה-הי וסאנג-גו, אנחנו לומדים משהו מעניין על הזוג: למרות שנראה שסה-הי לא מבין גדול ברגשות ופועל מתוך מניעים שכלתניים בלבד, מסתבר שהוא הבין את הצורך הנואש של ג'י-הו בחדר משלה בעת שהייתה במצוקה, ללא כסף או קורת גג. הוא קורא לחדר "חלל נואש", Desperate Space. הביטוי הזה הוא חתיכת כתיבה טובה, בחיי… אז הוא מצא דרך לחלוק איתה את הדירה, ועשה זאת באופן כזה שהיא תוכל לקבל את העזרה שלו בלי מבוכה ואי נעימות. זה גילוי מאוד מעניין על סה-הי, שמאוד מעמיק את הדמות שלו, שעד אז עדיין הייתה מעט שטחית ואנליטית מדי בעיניי (זה קורה בפרק 11 מתוך 16, כן?).
לא הרבה אחרי זה, הזוג שלנו מתחיל זוגיות אמיתית, מהוססת משהו, אבל שכוללת כמה נשיקות ואפילו שינה באותה מיטה!!

לקראת סוף הסידרה אנחנו נחשפים סוף סוף להיסטוריה הרומנטית של סה-הי. לפני 12 שנה, כשהיה באוניברסיטה, הייתה לו חברה שאהב מאוד. היא נכנסה להריון והם כבר גרו יחד בכוונה להתחתן, אבל היא עברה הפלה טבעית, וגם משפחתו התנגדה לקשר. לא מתואר בדיוק מה קרה שם, כנראה שסה-הי לא הגן על חברתו בפני הביקורת של אביו, אבל זה לא מוסבר במפורש. בכל אופן כשנפרדו היא כל כך כעסה עליו, שאמרה לו לא להיות מאושר אף פעם. ומאז הוא מפחד להתאהב שוב.

#קלישאה: בלא מעט סדרות נזכה לראות איזה אירוע בעברם הרחוק של הדמויות, איזו אמירה אחת בזמן מאוד ספציפי, שעיצבה את כל חייהם.ן שנים קדימה. זה קצת מטופש, לחשוב שאמירה כועסת אחת בעת פרידה יכולה לגרום לסה-הי להפסיק באופן מוחלט לחפש אושר ואהבה למשך 12 שנה. אבל זה קורה בהרבה דרמות, וסה-הי כתוב כדמות מוזרה גם ככה, והסידרה הרגילה אותנו לכל אורכה לקבל קלישאות לא סבירות כאלה בלי לחשוב על כמה הן מוזרות, עם ההומור והביקורתיות שלה. אז זה עובד בלי בעיה.

בכל אופן, האקסית המיתולוגית, ששמה הוא גוֹ ג'וֹנְג-מִין אגב, הפכה במהלך 12 השנים שעברו לבעלת חברת הפקות מצליחה. אחרי שהיא קוראת את התסריט של ג'י-הו היא פונה אליה כדי להפיק אותו, בלי לדעת על הקשר שלה לסה-הי. ג'י-הו מסרבת להצעה, בתירוץ שהיא הפסיקה לכתוב כשהתחתנה. הסיבה האמיתית היא הקישור שהיא עושה בראשה של כתיבה עם התקיפה המינית שעברה, שגורם לה לפחד לחזור לכתוב. היא מחליטה בכל זאת ללכת אל ג'ונג-מין, ומסבירה לה את הבעיה. יש ביניהן חיבה גדולה מההתחלה (ואפילו קצת קוויר בייטינג, OMG!), וג'ונג-מין מחליטה לעזור לה משפטית מול התוקף שלה.

לפני שג'י-הו חותמת על חוזה (אטרקטיבי למדי) עם החברה של ג'ונג-מין, היא מגלה על קשר העבר שלה עם סה-הי. לאחר התלבטות, ג'י-הו מחליטה לא לעבוד עם חברת ההפקה. היא מחליטה לבטל את חוזה הנישואים המזוייפים עם סה-הי, ולנסות לפתח איתו מערכת יחסים אמיתית. לצורך זה היא בוחרת לעזוב לזמן מה, לקחת הפסקה כדי לטייל. הוא מצדו מאוד עצוב לאחר העזיבה שלה, ואפילו בוכה!

כאן מתרחשת קפיצה ראשונה קדימה בזמן.

כמה חודשים עוברים. סה-הי מוכר את הדירה שלו(!), הדבר הכי יקר לו בעולם אחרי אורי החתולה. הוא לוקח את כל ימי החופש שהיו לו בחברה ומפסיק לעבוד, וגם מתחיל לשתות המון. ג'י-הו לא באמת הלכה לטייל, היא גרה באכסניה בסיאול, ויש לה הרבה חברים לא קוריאנים, תיירים מכל העולם. היא מחליטה לסיים את ה"הפסקה" ולחזור לסה-הי, ואפילו מכינה לו עוגה עם החתולה אורי עליה כדי לציין את היום הראשון בתור זוג אמיתי. היא מפתיעה אותו כשהיא חוזרת, ואחרי קצת הבעת רגשות נדירה מצדו, הזוג מתנשק!

יום או יומיים אחרי זה ג'י-הו מקבלת הודעה מג'ונג-מין, המפיקה-אקסית-מיתולוגית, שאומרת לה שהיא השיגה לה הזדמנות להפיק את הדרמה שלה בחברת הפקה אחרת. "בתור מעריצה מושבעת", היא כותבת.

נחמד מצידה!

בכלל, הקשר החברי שנוצר מאוד מהר בין ג'י-הו וג'ונג-מין, שנשארות חמודות מאוד אחת לשניה גם אחרי הגילוי על סה-הי, הוא אחד הדברים החביבים עלי בתסריט של הסידרה.

בכל מקרה, אחרי קצת התקדמות בעלילות המשנה מתרחשת קפיצה נוספת קדימה בזמן. נדבר קצת (אני מבטיח לנסות לקצר!) על עלילות המשנה, ואז נדבר על החיבור של שלושתן שמתרחש אחרי הקפיצה הזו.

עלילת משנה: מירוץ המשוכות לחתונה של וון-סוק והו-ראנג

הזוג הזה נפרד וחוזר איזה שלוש או ארבע פעמים במהלך הסידרה. עברתי עליה שוב ברפרוף לצורך הסקירה, אז אולי פספתי איזו פרידה…

בעיקרון, זה די פשוט. היא רוצה להתחתן ולהביא ילדים, הוא לא מוכן עדיין, היא לא מדברת איתו על זה, רצף של אי הבנות וכעסים שהצטברו מפריד ביניהם.

הפרידה הראשונה, הוא קנה לה ספה כשהיא רצתה טבעת.

הו-ראנג כל הזמן מחכה שוון-סוק יבין מה היא רוצה ממנו ולא מסבירה, והוא… קצת אהבל. חנון קלולס כזה. אחרי הפרידה והחזרה הראשונים, הוא סוף סוף מציע לה נישואין, וגם סוגר את חברת הסטארט-אפ הכושלת שלו, מתחיל לעבוד כמהנדס תוכנה בחברה של סה-הי. הרי היעדר הכסף הוא מה שעוצר אותו מלהתחתן, אז הוא חייב לעבוד.

הוא מתחמק מלקבוע תאריך עד שהו-ראנג פותחת דיון על הנושא, מפסיקה לרמוז. מסתבר שהוא רוצה לחכות חמש שנים לחתונה, כי אין לו כסף כאמור, והיא לוקחת את זה מאוד קשה.

בסוף וון-סוק הוא זה שמחליט להיפרד. הוא מרגיש שהוא רק גורם להו-ראנג סבל, ורוצה שהיא תמצא מישהו אחר שיעשה אותה מאושרת.

הו-ראנג מתחילה לצאת עם מישהו אחר, וון-סוק מתחיל להשתכר כל ערב. אחרי הקפיצה הראשונה קדימה בזמן, זו שהיא רק כמה חודשים, יון בו-מי, העובדת היחידה בחברה והבוסית הישירה של וון-סוק, מציעה לו להיות בן הזוג שלה, וגם לבדוק התאמה בינו לבינה באמצעות האפליקציה של החברה.

בואו נעצור רגע, תרשו לי, אני חייב, כדי לחזור שוב על השאלה האלמותית: מה נסגר איתך דרום קוריאה עם היחסי מרות האלה כל הזמן??

בכל אופן, וון-סוק שוקל את זה לעומק, יחד עם גרפים מאוד חיוביים באפליקציה של החברה, ואז דוחה את ההצעה באחד הדיאלוגים הכי מצחיקים בסידרה. הוא אומר לבו-מי שהיא כמו מערכת ההפעלה של אפל, Mac OS. הוא יודע שהיא הכי מתאימה לו ויהיה לו הכי טוב איתה, כי היא באמת כל מה שמישהו כמוהו צריך ורוצה. אבל מה לעשות, הוא כבר רגיל לווינדוז עם כל הפגמים שלה, זה מה שהוא אוהב. אחרי שבו-מי אומרת לו שזו הדחיה הכי רומנטית שקיבלה אי פעם, היא מציעה לו ללכת לעדכן את הווינדוז שלו, כי הרכילות אומרת שהיא עומדת לקבל הצעת נישואין. זה דיאלוג קורע מצחוק בין שתי דמויות מתוקות, שמשוחקות בידי שחקן ושחקנית חמודים.ות להפליא.

וון-סוק לא מספיק להגיע להו-ראנג לפני שהבן-זוג החדש מציע לה נישואין, אבל היא מסרבת לו ממילא. היא עדיין רוצה את וון-סוק!

כשהוא מצליח להגיד לה שהוא רוצה אותה בחזרה, היא לא רק מסכימה, היא יורדת על ברך ומציעה לו נישואין! ומגלה לו שיש לה תוכנית שלמה, עם תרשימי זרימה וגרפים, איך להצליח להתחתן בעוד חמש שנים! יש!

היא בעצם מוותרת על האובססיה שלה לעשות את זה "כמו כולם," כדי שתוכל להתחתן איתו בדרך שתתאים לשניהם. חמודים!!

אוקיי, עכשיו נדבר רגע על עלילת המשנה הנוספת, ואז נתכנס חזרה ונדבר על מה שקורה בסוף, אחרי עוד קפיצה קדימה בזמן.

עלילת משנה: וו סו-ג'י וסאנג-גו

מסתבר שסו-ג'י וסאנג-גו נפגשו באיזה אירוע לפני שנה ואז בילו את הלילה ביחד. סאנג-גו פוגש אותה שוב באירוע משקיעים, ומיד מבחין ביחס המזלזל על גבול ההטרדה המינית שהיא זוכה לו מהבוס שלה ומעמיתיה. היא מתייחסת אליו כאילו לא נפגשו אף פעם, אז קצת אחר כך הוא פוגש אותה שוב בפרטיות על גג הבניין לעשן, ואומר שהוא גם יעמיד פנים שהם לא מכירים, כדי לא להביך אותה. אחרי דין ודברים קצר, שבו הוא מזכיר לה שנפגשו ושכבו, היא אומרת לו שהיא לא זוכרת, אז אולי הוא לא היה כזה טוב?

גאוותו נפגעת, אז הוא שולח לה הודעת טקסט שבה הוא מזכיר את מספר חדר המלון בו שהו שנה קודם. היא פשוט חוסמת אותו. זמן קצר אחר כך הם נפגשים שוב, בטקס החתונה של ג'י-הו וסה-הי, ואחרי כן הוא מתנצל ומבקש שתבטל את החסימה, והוא לא יציק לה יותר. יוצא להם להיפגש עוד קצת, סביב הפרידות והחזרות של וון-סוק (חבר שלו) והו-ראנג (חברה שלה), והם מפלרטטים ומקנטרים זה את זו. זה די חמוד.

המפנה מגיע כשסו-ג'י פוגשת אותו שוב במסגרת העבודה, החברה שלה מעוניינת להשקיע בחברה שלו. בפגישה שאמורה לסגור את עסקת ההשקעה הוא מאבד את קור הרוח לאור ההטרדות הבוטות שהיא עוברת, ונוזף בחריפות במנהלים שלה. היא יוצאת והם מדברים, ושם הוא לא מבין איך היא כל כך אסרטיבית וחדת לשון איתו, אבל כנועה וחייכנית עם החלאות בעבודה שלה.

היא מטיחה בו את האמת המרה של להיות אישה בשוק העבודה הסקסיסטי, ואיך היא זו שתינזק אם תעז להתלונן או להעמיד אותם במקומם. במילים קצת יותר מדויקות משלי, היא אומרת לו שאין לו מושג, ושלא ישפוט אותה עד שילך יום בנעליה. למחרת הוא מתנצל ואומר שהיא צודקת.

אם נקצר, הזוג מתחיל במערכת יחסים שגם כוללת חוזה, "חוזה דייטים", שאחד הסעיפים בו הוא שכל פעם שהם נפגשים הם צריכים לשכב, אבל פעמיים! חשוב מאוד!

מערכת היחסים שנבנית ביניהם היא חריגה מאוד ביחס לדרמות אחרות, מאוד סקסית (יחסית לדרמה קוריאנית), ומבוססת על המון הומור, קנטורים, והסתרה של הרגשות האמיתיים שמתהווים ביניהם. התוצאה היא חמודה ומקסימה, ואנחנו רואים.ות את התהליך המעניין ששתי הדמויות עוברות: הוא מוותר על הקנאה והשיפוטיות שיש לו כלפי הבחירות הלא שגרתיות שלה, והיא מרשה לעצמה להתאהב ולהביע חיבה ולא רק מיניות כלפיו.

יש אפילו קטע שבו הוא כל כך שמח שהוא מדמיין את עצמו במחזמר, זה מאוד משעשע.

נחמד מצד האנשים הזרים להצטרף לריקודים, לא?

באיזשהו שלב, הזוג קצת רב, בגלל שסאנג-גו מתחרפן כשהוא מגלה שסו-ג'י הולכת הרבה בלי חזייה, גם בעבודה. אחרי שהוא מתנצל בפניה, הוא הולך וקונה לה מלא חזיות מכל מיני סוגים. היא עדיין לא מוצאת חזייה שנוחה לה, אז מחפשת באינטרנט ומוצאת מישהי שמייצרת חזיות בהתאמה אישית. זה נותן לה רעיון לפתוח חברה שזה עיסוקה, וגם בזה סאנג-גו עוזר לה ותומך בה, בעיקר בזה שמלווה אותה לקניות ומחזיק לה את התיק בזמן שהיא מודדת עשרות חזיות.

לפני שהיא עוזבת את מקום עבודתה כדי להקים את העסק החדש שלה היא מתעמתת עם המנהל שהטריד אותה הכי הרבה, ודורשת שיתנצל בפניה בפומבי, אל מול שאר החברה. הוא עושה את זה בצורה הכי חצופה שיכולה להיות. בארוחת צוות, תוך כדי שהוא נותן איזו ברכה כללית, הוא גם פולט, "אה, וסליחה סו-ג'י", בלי להגיד על מה ולמה. היא מתעצבנת מאוד, אז הולכת אחריו אחרי שמסתיימת ארוחת הצוות, ונותנת לו אגרוף.

אחרי האגרוף, כשהחלאה בדרך לרצפה. סצנה מספקת ביותר.

אחרי הקפיצה הראשונה קדימה בזמן, אנחנו לומדים שהעסק של סו-ג'י מצליח מאוד, עם הכנסות של מיליונים. היא מציעה לסונג-גא נישואין בצורה פתלתלה ומשעשעת. מציעה לו לחלוק את הנקודות Frequent Flyer שלה, ולאפשר לו לשדרג מקומות בטיסות. הבעיה היא שצריך להיות קרובי משפחה בשביל זה. שוב יש בין הזוג חילופי דברים עוקצניים ומשעשעים, שבסופם היא הולכת בכעס מדומה, "איך אתה מעז לזלזל בנקודות הטיסה המתמידה שלי!"

הוא מיד רץ אחריה והם הולכים מחובקים ומחויכים.

יאללה יאללה, איסום הציעה לך להתחתן איתה, מה אתה מתקטנן??

מה קורה בסוף

אוקיי! הגענו לסוף! תחזיקו מעמד!

הסידרה מקפיצה אותנו שלוש שנים קדימה.

ג'י-הו וסה-הי נרשמו כשנשואים רשמית, וגם כתבו חוזה חדש. הם גרים יחד ובזוגיות אוהבת, אבל לא חוגגים חגים יחד. זה היה קצת קשה עם המשפחות בהתחלה, אבל אחרי פעם או פעמיים כולם התרגלו שככה הזוג המוזר הזה.

דרמה שג'י-הו כתבה עולה לאוויר ביום בו אנחנו רואים את הזוג על הספה, ומה שמופיע על המסך הוא הפתיחה של Because This Is My First Life!

הבנתם.ן??

הסידרה שאותה היא כתבה במהלך כל הסיפור הייתה על צעירים באיזו אכסניה, אז כנראה שהסידרה שבה צפינו עד עכשיו הייתה… הדרמה השניה או השלישית שהיא כותבת כבר! היא הצליחה!

המצלמה גם עוברת על תמונות על השידה של הזוג, שמראות אותם באצטדיון כדורגל, וגם מטיילים בעולם.

אחרי זה יש עוד קפיצה קדימה בזמן, ובה מופיעים שלושת הזוגות של הסידרה, כשוון-סוק והו-ראנג כבר עם ילד קטן, וכולם צוחקים ומאושרים. תם ונשלם, הידד!

כמה דברים שאני רוצה לדבר עליהם

טוב, זו ללא ספק הסקירה הכי ארוכה שכתבתי עד היום. אני חושב שזה בגלל שאת הדברים שרציתי לדבר עליהם, שזרתי בתוך תיאור העלילה.

בכל זאת, בקצרה:

אין פה פרדוקס בונג-סון!

למרות שהסידרה הזאת כוללת גם הומור אבסורדי בחלקה וגם התרחשויות קשות מאוד, אני חושב שהיא לא מגיע לרמה של פרדוקס בונג סון (הסבר על הפרדוקס כאן). ההומור הוא לא מספיק אבסורדי, והסידרה עוסקת בדברים הקשים בעקיפין גם בקטעים ההומוריסטיים יותר, אז הניגוד הקיצוני בין הומור לדרמה מדכאת שיוצרים את הפרדוקס לא מתקיים. זה יותר הומור שחור מפרדוקס בונג סון…

הייצוג של אלימות מינית הוא טוב, אבל...

הייצוג של אלימות מינית וההשפעות שלה הוא מאוד אמין ברובו, אבל… יש לי תלונה. יש לנו סוף טוב מדי.

ג'י-הו מקבלת צדק אל מול עוזר הבמאי שתקף אותה, וגם סו-ג'י מרביצה למטרידן שלה ומשפילה אותו.

אז מצד אחד כן, הסצנה שבה הכותבת הראשית, הבמאי ועוזר הבמאי מנסים למחוק ולמסמס את החוויה של ג'י-הו היא מאוד חזקה, אמינה ומרתיחה את הדם. וההשפעה ההרסנית של התקיפה על הנפש והקריירה של ג'י-הו גם היא אמינה בעיני.

אבל זה שהליכים משפטיים הצליחו כל כך יפה לפתור את כל הבעיות… פחות אמין. מצד שני, לצערי לא יצא לי לשמוע על הליכים שעבדו בכזו יעילות והסתיימו ככה לשביעות רצון הקורבן, אז אולי זה באמת יכול לפתור דברים. לא נדע עד שלא ננסה, נכון? ואולי זו עוד ביקורת שהסידרה מותחת? מעין אמירה של "אולי אם תיתנו לנו מענה יעיל, יימנע כל הסבל הזה"? אני לא חושב. זה קצת יותר מדי מפותל…

סקאלה של התנגדות למסורת

שלושת החברות בסידרה מייצגות בעיני שלושה מופעים של התנגדות או כניעה למסורת.

סו-ג'י היא המורדת המוחלטת, לא מוכנה לקבל את תכתיבי המסורת, משוחררת מינית, אשת קריירה, מעשנת ולא לובשת חזיה, סוג של עושה מה שבא לה. ומשלמת על כך מחיר כבד. בעבודה היא נאלצת להיות כנועה וחייכנית, וזה עושה אותה אומללה נורא. בסוף הדרך שלה מנצחת, זה מסר נחמד בעיני!
ג'י-הו היא איפשהו באמצע. היא מרדה באביה וברחה מהבית כדי ללמוד באוניברסיטה של סיאול, אבל בניגוד למצופה בקוריאה מבוגרת תואר נחשב, לא מצאה עבודה רווחית, אלא הלכה למקצוע קשה ולא מתגמל. גם ההתנהגות שלה היא באמצע. בחלק מהזמן היא שקטה ועצורה, אבל כש"קופץ לה הפיוז" היא מאוד אסרטיבית וחדה. חברותיה גם אומרות עליה שהיא הכי משוגעת מביניהן. בסוף גם היא מורדת במסורת, ומגשימה את רצונותיה בדרכה שלה, למרות התנגדות המשפחה. גם נחמד!
הו-ראנג מתחילה את הסידרה שבויה במסורת, כל רצונה בעולם הוא להתחתן ולהיות אמא טובה. זה רצון לגיטימי, אבל גם חשוב לה לעשות את זה "נכון", כמו כולן, ולפי המתכון הידוע מראש. היא שורפת שבע שנים עם בן-זוג שאוהב אותה מאוד, בלי להגיד לו מה היא רוצה ממנו באמת ולמה היא מצפה, מתוך איזו תפיסה שהוא הגבר והוא אמור כבר לדעת. אחרי כל כך הרבה זמן של בניית ציפיות, האכזבה כשהן לא נענות בדיוק כפי שרצתה היא הרסנית. האמת היא שהו-ראנג הייתה הדמות שהכי נגעה ללבי. בניגוד לשתי חברותיה, היא כל כך ניסתה "להיות בסדר", והמסר הנסתר של מה שעבר עליה הוא שזה לא משנה כמה תתאימי את עצמך לציפיות והתכתיבים, המציאות יותר מורכבת מזה. הסוף של עלילת המשנה שלה ושל וון-סוק הוא שונה אבל דומה לזה של שתי החברות האחרות. מצד אחד, גם הו-ראנג מצאה את האושר שלה כשהסכימה לסטות מהמסורת סוף סוף. הסידרה גם אומרת לנו שהרצון של אישה להיות אמא הוא לא מה שהיא מבקרת, ההתעקשות על הגעה למעמד בדרך המסורתית היא הבעיה. מצד שני, זה לא מה שהו-ראנג רצתה. היא נאלצה להתפשר כדי להגשים את חלומה.

לסיכום

למרות הסוף הטוב והשמח של הסידרה, ולמרות שהייתי עם חיוך גדול על הפנים כשהסתיימה, התמונה שהיא מציירת של החברה הקוריאנית היא מדכאת למדי. היא לא לבד בזה, כן? אבל דווקא כשמסר מועבר עם כל המתיקות של סידרה באמת חמודה כמו זו, נשארת איזו עצבות ומרירות בלב. אצלי לפחות.

זהו להפעם, נתראה בבורחנות של יום ראשון.

בּוֹרְחָנוּת יום שלישי: Because This Is My First Life